שם משמואל
ותעבור המנחה על פניו פירש"י בשם מדרש אגדה אף הוא שרוי בכעס שהי' צריך לכל זה, יש להבין מה בא הכתוב להשמיענו שבודאי בלתי אפשר שלא הי' שרוי בכעס על עשו שבא להורגו, ונראה שהי' בכעס על עצמו מדוע איננו בוטח בה' כראוי דאלמלי כן לא הי' כלל עליו מורא בשר ודם, וכמאמר הכתוב ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם, והי' בכעס על עצמו שהי' צריך לכל זה וכמדת הצדיקים שתמיד מוצאים חסרון בעצמם היפוך מדת עשו שהי' תמיד איש שלם בעיני עצמו ולא מצא אצלו שום חסרון, ובהכעס והרוגז שהי' לו על עצמו הגביה את מדת הרוגז והכעס שבעולם להקדושה, ומזה עצמו בא שנתבטל רוגזו של עשו, אך שוב הי' מתירא שאחר הנחת הרוגז יתקרב אצלו וכמו שפירשו המפורשים בכתוב הצילני נא מיד אחי היינו שלא יהי' לו אחוה עמי, ויותר הי' ירא מטובתו מרעתו, אך במה שהי' עתה היפוך לגמרי ממדתו של עשו כנ"ל, נעשה תוספות פירוד בנפשותם ולא יניח שבט הרשע על גורל הצדיקים, וישב עשו ביום ההוא לדרכו שעירה: