Allusion על בראשית 37:14

וישלחהו מעמק חברון פירש"י מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים כי גר יהי' זרעך, ויש להבין לשון עצה העמוקה שבפשטות הי' זה עונש על מה שאמר במה אדע, ולשון עצה יוצדק רק על דרך להשיג חפצו ולא על עונש, ונראה לפרש דהנה במדרש פרשה מ"ד שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן אמר ארבעה דברים הראה לו, גיהנם, ומלכיות, ומתן תורה, ובהמ"ק, אמר לו כל זמן שבניך עסוקים בשתים הם ניצולים משתים פירשו משתים הם נידונין בשתים, אמר לו במה אתה רוצה שירדו בניך בגיהנם או במלכיות ר' חנינא בר פפא אמר אברהם בירר לו את המלכיות עכ"ל הצריך לענינינו, ויש לפרש מהו ענין השתים ולא סגי באחד, עפ"י מה שכבר דברנו שבהכשר כלים מבלוע איסורין יש שני הכשרים הגעלה וליבון, הגעלה הוא להפליט הבלוע ולדחותה, והבלוע שדבוקה ביותר עד שאי אפשר להפרידה צריך ליבון שישרף הבלוע במקומה, ולעומת זה יש בנפש האדם שחלקי הרע שנשתאבו בו בתולדה או מפאת קילקול עבירות צריך הכשר להפריד ולדחות ממנו את חלקי הרע, והוא כעין הכשר הגעלה, אך יש אשר חלקי הרע שנשתאבו בו דבקים בנפשו עד שאי אפשר להפריד ממנו לזאת צריך שישרף הרע במקומו ויתבטל ויהי' כלא הי', והוא כעין הכשר ליבון, ונראה עוד לומר דחלקי הרע מתולדה עדיין אינם כ"כ דבוקים כמו קליפת האגוז בעודה רכה ורעננה נקלף בקל, אבל כשנתיישן נעשית דבוקה ביותר וצריך רב טרחה להסירה, כן בנפש חלקי הרע שמתולדה אינם כ"כ דבוקים ובהגעלה סגיא להו, אבל כשנתיישן והוסיף עבירות נעשין כ"כ דבוקים עד שצריכין ליבון, וכבר אמרנו שהתורה דכתיב בה הלא כה דברי כאש נאום ה', הוא מכלה ושורף את כל חלקי הרע שבאדם והוא ליבון הנפש, ועבודת קרבנות וכן תפלה שבמקום קרבן ושאר מצות ומעש"ט הממשיכין אור אלקי בנפש, ומחמת שהאיר אור אלקי בנפש חלקי הרע בורחין ומתפרדין ממנו, והוא הגעלה לנפש, והיינו שחלקי הרע שאינם כ"כ דבוקים נדחין ונטהר הנפש כמ"ש תחטאני באזוב ואטהר, וכמו טהרת מי חטאת שאיתא במדרש משל למי שנכנס בו רוח חזזית וכו' מזין עלי' והיא בורחת, שחלקי הטומאה נפרדין, וכדמיון זה הוא כל טהרת הקרבנות וכו' כנ"ל, אבל למי שנדבק בו כ"כ עד שאינו נפרד כנ"ל ע"ז נאמר בזבח ומנחה אינו נתכפר אבל נתכפר בתורה, שתורה הוא ליבון ששורף ומכלה את כל חלקי הרע והוא תכלית הטהרה שאינו צריך עוד לשום דבר, ומובן שזהו הוא כשעשה תשובה על לשעבר ומקבל עליו להבא, ואם לא ח"ו הלא כתיב ולרשע אמר אלקים וכו' ותשא בריתי עלי פיך: