שם משמואל
קמה אלומתי וגם נצבה, הענין ידוע דא"א להיות עלי' לאדם, אם לא שיכניע א"ע מקודם ולבטל ולהשפיל א"ע בתכלית הביטול, וכן בין כל עלי' ועלי', וכענין שאז"ל אימת קגביל לבתר דבלי, ובכן אצל השבטים כתיב מאלמים אלומים ותשתחוין לאלומתי, דא"א להתקשר א"ע לעלות מעלה אחר מעלה רק ע"י הכנעה והשתחוי' קודם כל עלי', משא"כ יוסף שהי' בחי' שבת כתיב בי' קמה אלומתי וגם נצבה דבשבת צווחין אף עקתין בטלין ושביתין, וא"צ שוב שום התמרמרות הנפש רק דלכנוס בשבת צריכין הכנעה והתמרמרות, וכענין שאמרו שובתין מתוך מריעין, אבל אחר שזוכין ובאין לשבת שוב עולין מעלה אחר מעלה עד סעודה השלישית, וא"צ עוד שום השתחוי' וביטול ואחר שקמה שוב גם נצבה: