שם משמואל
ויאמרו מה זאת עשה אלקים לנו, ויש לתמוה שכבר אמרו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו ע"כ באה עלינו הצרה הזאת, ונראה עפימ"ש הרמב"ן והספורנו שחשבו להם האכזריות לחטא יותר מן המכירה שחשבוהו לרודף, ומ"מ הי' לנו לרחם עליו בהתחננו עיי"ש, וא"כ חשבו שלדין התורה לא עשו שום חטא אלא שחטאו לטבע אנושי, וע"כ אז כאשר חשד אותם המושל למרגלים שזה דבר הנוהג בטבע העולם שיש מרגלים, ולפעמים מחשדין לאיש ואין בו וכך הוא בטבע העולם ובאשר חשבו שחטאו להטבע הי' ניחא להם שעונשם נמי בסדר הטבע, אך בהכסף שלא הי' להם מקום לחשוב אלא שהמושל מתגולל עליהם ומחפש עליהם עלילה שזה יוצא מסדר וטבע העולם שמושל מצרים יתן עיניו ויבקש להתעולל על אנשים שלא חטאו לו ולא הכירם מעולם ופעם הראשון שראם, והוא לגמרי חוץ לדרך הטבע ולא ראוי שיקרה ככה אלא בעונש מאת אדון כל מחמת חטא עפ"י דין התורה שהתורה היא סדר העולם כאמרם ז"ל הביט בתורה וברא את העולם, ובחטא עפ"י דין תורה דהוא נחשב יציאה מסדר העולם מגיע נמי העונש לעומתו יציאה מסדר העולם, והם שעדיין חשבו שלא חטאו לדין תורה הי' תמהים למה בא עליהם עונש כזה: