שם משמואל
ותרב משאת בנימין ממשאות כולם חמש ידות, נראה דהנה חמש הרגשות באדם כידוע, וצדיק הוא שכלל חמש הרגשותיו מיוחדים לשמים, וע"כ הוא מחבר שמיא וארעא, והנה בזוה"ק שבנימין הי' ממלא מקום יוסף והי' צדיק יסוד עולם, ובנימין נקרא צדיק דלתתא ויוסף צדיק דלעילא, וזה שרמז לו יוסף שיודע ומרגיש מעלתו וכאלו נתן לו תודה על שמילא את מקומו:
שם משמואל
וישתו וישכרו עמו וברש"י מיום שמכרוהו עד אותו יום לא שתו, ונראה שמחמת שסעודה זו היתה פועל דמיוני על שמחת קיבוץ גליות של כל הי"ב שבטים, ע"כ עשו בה כל השלימות, והיינו דהנה בהאריז"ל ששלשה שרים הי' לפרעה שר הטבחים שר המשקים שר האופים, שהם לעומת שלשה כלים שבצואר, וורידין, קנה, ושט, עכ"ד, והנה מהות הצואר שהוא ממוצע בין הראש והגוף וכמו שאמר כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שלכן בהמ"ק נקרא צואר שהוא ממוצע בין עולם עליון לתחתון כמו הצואר שבין הראש להגוף עכ"ד, וע"כ לעתיד כתיב בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס, ובירושלמי זאת אומרת בנין ירושלים קודם לקיבוץ גליות, כי אי אפשר להתקבץ בלי הממוצע המחבר, וע"כ לסעודה זו שהיתה דוגמא לקיבוץ גליות בא ג"כ רמז להשלמת הצואר בשלשה שרים כנ"ל, וע"כ לעומת שר הטבחים כתיב וטבוח טבח והכן, ולעומת שר האופים כתיב שימו לחם, ולעומת שר המשקים כתיב וישתו וישכרו עמו:
שם משמואל
וישתו וישכרו עמו, וברש"י ומיום שמכרוהו לא שתו יין ולא הוא שתה יין ואותו היום שתו, וכבר תמהו המפרשים הלא לא ידעו שהוא יוסף ולמה שתו, ונראה דהנה במדרש פרשה ע"ט בפסוק ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבואו מפדן ארם ויחן את פני העיר נכנס בערב שבת עם דמדומי חמה מבעוד יום וקבע תחומין מבעוד יום הדא אמרת ששמר יעקב את השבת קודם שניתנה, ויש לשאול למה לא הוזכר בו שמירת שבת עד הנה, ומשמע כמ"ש הרמב"ן ששמירת האבות את התורה הי' בארץ ישראל ויעקב בחו"ל לבד נשא שתי אחיות וכן עמרם כי המצות משפט אלקי הארץ עכ"ל, וע"כ נכתב שמירת שבת ביעקב רק אחר ביאתו לארץ, ומ"מ עדיין יש להבין הרי ביוסף דרשו ז"ל ששמר את השבת במצרים דכתב הרמב"ן שמה דשאני שבת ששקולה ככל המצות לפי שהיא עדות על חידוש העולם והי' עושה כן ללמד את בניו אמונת בריאת העולם והוציא מלבן כוונת הגוים ודעת המצרים עכ"ל, וא"כ יעקב נמי שהי' בבית לבן שבודאי היו בניו צריכים שמירה מלבן יותר משמירת בני יוסף במצרים שלבן בקש לעקור את הכל, למה לא מצינו ששמר יעקב אבינו את השבת שם: