שם משמואל
ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק, כבר הקשינו למה לא דייק הש"ס מכאן דהקריבו ב"נ שלמים כמו שדייק מסיני, כי סתם זבחים הוא שלמים, וכבר אמרנו טעמים בזה, ונראה עוד לומר דהנה בהא דמ"ד לא הקריבו ב"נ שלמים יש לומר הטעם דענין עבודה לשמים א"א כי אם מצד הכלל אבל לא מצד הפרט כי מי יאמר זכיתי לבי לשרת לפני מלך הכבוד, אלא מצד הכלל שחפץ הקב"ה בעולם, והנה אכילה שכל אחד הוא בפ"ע ואין אכילתו של זה נוגע לזה, מ"מ ישראל הם כאיש אחד ממש, ע"כ אכילת קדשים נמי אצלם עבודה נוגע לכלל ישראל, אבל ב"נ שאין בהם ענין האחדות אלא הם ענפין מתפרדין אין נחשב אכילה להם לעבודה שיהי' נוגע לכלל העולם, ואין דומה למצות ב"נ שהם דברים הנוגעין בכלל העולם וכמו שמקריב עולה נוכל לומר שבאה מכלל העולם, אבל בענין אכילה שכל אחד נהנה לעצמו לא שייך לומר כן, אלא בישראל אחר מתן תורה שהתורה מצרפן כי ששים רבוא אותיות לתורה כמספר בני ישראל: