ספר הישר (מדרש)
ויאמר יעקב, ארדה לי מצרימה לראות את בני ואת ילדיו. ויקם יעקב וילבש את הבגדים אשר שלח לו יוסף וישם את המצנפת על ראשו אשר שלח לו יוסף, אחרי אשר רחץ וגילח את כל שיערו. וילבשו כל אנשי בית יעקב ונשיהם את כל אשר שלח אליהם יוסף, וישמחו מאוד ביוסף כי עודנו חי וכי הוא המושל במצרים. וישמעו כל יושבי כנען את הדבר הזה, ויבואו וישמחו את יעקב ביוסף מאוד כי עודנו חי. ויעש להם יעקב משתה שלושת ימים, ויאכלו וישתו וישמחו בבית יעקב כל מלכי כנען וכל גדולי הארץ. ויהי אחרי כן ויאמר יעקב אלך ואראה את בני במצרים ונשובה ארץ כנען אשר דיבר אלוקים לאברהם, כי לא אוכל לעזוב את ארץ מולדתי. והנה דבר ה׳ אליו, קום רד מצרימה עם כל ביתך ושב שם, אל תירא מרדה מצרימה כי הה לגוי גדול אשימך שם. ויאמר יעקב אל לבו, אלכה לי ואראה את בני העוד יראת אלוקיו בלבו בין כל יושבי מצרים. ויאמר ה׳ אל יעקב, אל תירא מיוסף כי עודנו מחזיק בתומתו לעבדני כאשר ייטב בעיניך, וישמח יעקב מאוד מאוד על בנו. בעת ההיא, ציוה יעקב אל בניו ואל ביתו ללכת מצרימה בדבר ה׳ אליו. ויקם יעקב ובניו וכל ביתו ויצאו מארץ כנען מבאר שבע בשמחה וטוב לבב, וילכו ארצה מצרים. ויהי בקרבם לבוא מצרימה, וישלח יעקב את יהודה לפניו אל יוסף להורות לפניו מושב במצרים. ויעש יהודה כדבר אביו וימהר וירץ אל יוסף וישימו להם מקום בארץ גושן אל יעקב ואל כל ביתו, וישב יהודה וילך אל אביו בדרך. ויוסף אסר את המרכבה, ויזעק את כל גיבוריו ועבדיו וכל שרי מצרים ללכת לקראת יעקב אביו. ויעבר יוסף קול במצרים לאמור, כל אשר איננו יוצא לקראת יעקב יומת. ויהי ממחרת, ויצא יוסף עם כל מצרים חיל גדול ועצום מלובשים כולם בבגדי בוץ וארגמן וכלי זהב וכלי כסף וכלי מלחמתם עמם. ויצאו כולם לקראת יעקב בכל כלי זמר ותופים ומחולות ומור ואהלים מפוזרים בכל הדרך, וילכו כולם כמשפט הזה ותרעש הארץ מקולם.
ספר הישר (מדרש)
וגם כל נשי מצרים עלו על גגות מצרים ועל החומות לקראת יעקב, ושוחקות גם הנה בתופים ובמחולות. ויוסף וכל העם אשר איתו הלכו לקראת יעקב ובראש יוסף כתר המלכות אשר לפרעה, כי שלחו אליו פרעה ללבשו בעת לכתו לקראת אביו. ויהי כאשר קרב יוסף אל אביו כחמישים אמה, וירד מעל המרכבה וילך ברגליו לקראת אביו. וכל שרי מצרים וגדוליה בראותם כי ירד יוסף ברגליו אל אביו, וירדו גם הם וילכו ברגליהם לקראת יעקב. ויהי כאשר הקריב יעקב ובניו אל מחנה יוסף ויבט יעקב אל המחנה ההולכת לקראתו עם יוסף בנו, ותישר בעיניו ויפלא יעקב ממנה. ויאמר יעקב אל יהודה, מי האיש אשר אנוכי רואה במחנה המצרים הדור בלבושו בבגדי המלוכה. ועליו בגד אדום מאוד וכתר מלכות בראשו, וירד לארץ מעל מרכבתו וילך לקראתנו. ויען יהודה את אביו לאמור הוא בנך יוסף המלך, וישמח יעקב בראותו את כבוד בנו. ויקרב יוסף לפני אביו וישתחווה לאביו, וישתחוו עמו כל אנשי המחנה אל יעקב ארצה. והנה יעקב רץ וימהר אל יוסף בנו, ויפול על צוארו וישקהו ויבך עמו. ויחבק גם יוסף את אביו וישקהו ויבכו, ויבכו עמהם כל אנשי מצרים. ויאמר יעקב אל יוסף, הנה אמותה הפעם בטובה אחרי אשר ראיתי פניך כי עודך חי ובכבוד. וכל בני יעקב ונשיהם ובניהם ועבדיהם וכל בית יעקב בכו עם יוסף מאוד, וישקוהו ויחבקוהו ויבכו עמו הרבה מאוד. ואחרי כן שבו להם יוסף וכל עמו מצרימה, אל מקומם. ויעקב ובניו וכל ביתו באו עם יוסף מצרימה, ויושיבם יוסף במיטב מצרים בארץ גושן. ויאמר יוסף אל אביו ואל אחיו, אעלה ואגידה אל פרעה לאמור אחיי ובית אבי וכל אשר להם באו אליי והנם בארץ גושן. ויעש כן יוסף, ויקח מאחיו את ראובן ואת יששכר וזבולון ובנימין אחיו, ויעמידם לפני פרעה. וידבר יוסף אל פרעה לאמור, אחיי ובית אבי וכל אשר להם גם צאנם גם בקרם באו אליי מארץ כנען לגור מצרימה כי חזק עליהם הרעב. ויאמר פרעה אל יוסף, במיטב כל הארץ הושב את אביך ואת אחיך אל תמנע מהם כל טוב, והאכלתם חלב הארץ.
שיר השירים רבה
עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְסִבּוֹ, בָּרָקִיעַ, נָתְנוּ יִשְׂרָאֵל רֵיחַ רָע, וְאָמְרוּ לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה דַּיֶּךָ מֵאִיר אֵין דּוֹרְשִׁין שִׁיר הַשִּׁירִים לִגְנַאי אֶלָּא לְשֶׁבַח, שֶׁלֹא נִתַּן שִׁיר הַשִּׁירִים אֶלָּא לְשִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַהוּ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְסִבּוֹ, בָּרָקִיעַ, נָתְנוּ יִשְׂרָאֵל רֵיחַ טוֹב לִפְנֵי הַר סִינַי, וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר לְמֵימַר סִירַי נָתַן רֵיחוֹ, אֶלָּא מַסֶּכְתָּא עָלְתָה בְּיָדָם מִן הַגּוֹלָה וְשָׁנוּ בָהּ, שֶׁקָּפַץ לָהֶם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְהִקְדִּים לָהֶם מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, עַד שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְסִבּוֹ, בָּרָקִיעַ, כְּבָר הַר סִינַי מִתַּמֵּר בָּאוּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, יא): וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עַד שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְסִבּוֹ, בָּרָקִיעַ, כְּבָר (שמות כד, טז): וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אוֹמֵר, עַד שֶׁמּשֶׁה בִּמְסִבּוֹ, בָּרָקִיעַ, שֶׁנִּקְרָא מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ה): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, כְּבָר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבָּנָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַד שֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְסִבּוֹ, בָּרָקִיעַ, כְּבָר יָרַד מִיכָאֵל הַשַֹּׂר הַגָּדוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְהִצִּיל אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָרַד וְהִצִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ז): אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים. וְאֵימָתַי יָרַד מִיכָאֵל, בִּימֵי חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי, עַד שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ מֵסֵב בְּמִטָּתוֹ, נִצְנְצָה בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר לְבָנָיו (בראשית מח, כא): וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם, אָמַר לָהֶם עָתִיד הוּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיכֶם. אָמַר רַב נַחְמָן כְּתִיב (בראשית מו, א): וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע, לְהֵיכָן הָלַךְ, הָלַךְ לָקֹץ אֲרָזִים שֶׁנָּטַע אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְאֵר שָׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, לג): וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע. אָמַר רַבִּי לֵוִי, כְּתִיב (שמות כו, כח): וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, הַבְּרִיחַ שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה הָיָה, וּמֵהֵיכָן הָיְתָה נִמְצֵאת בְּיָדָם לְשָׁעָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מֻצְנָעִים עִמָּהֶם מִימוֹת יַעֲקֹב אָבִינוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לה, כד): וְכֹל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים, אֲשֶׁר נִמְצָא עֲצֵי שִׁטִּים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ, מִתְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חִיָּא בְּמַגְדְּלָא דְּצַבָּעַיָּא קְצָצוּם וְהוֹרִידוּם עִמָּם לְמִצְרַיִם, וְלֹא נִמְצָא בָהֶם קֶשֶׁר וּפָקַע אָעִין דְּשִׁטִּים הֲווֹ בְּמַגְדְּלָא וַהֲווֹ נוֹהֲגִים בָּהֶם בְּאִסּוּר מִפְּנֵי קְדֻשַּׁת הָאָרוֹן, אֲתוֹן וּשְׁאֵלוּן לְרַב חֲנַנְיָה חַבְרִין דְּרַבָּנָן, וַאֲמַר לוֹן אַל תְּשַׁנּוּ מִמִּנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם.