תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Allusion על בראשית 48:5

שם משמואל

ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, ויש להתבונן באריכת הלשון, ומה השמיענו יותר מאם הי' אומר ועתה שני בניך אפרים ומנשה שראובן ושמעון יהיו לי, ונראה דהנה אמרו ז"ל שהקב"ה כרת ברית עם השבטים לבל יעדר ח"ו אחד מהשבטים, וכן במד"ר פרשה צ"ד על ברית השבטים הקריב ופירש"י כלומר הקריב קרבן להקב"ה על אותה הבטחה שהבטיח הקב"ה לשבטים דכתיב שבועות מטות אומר סלה כלומר ברית כרותה עמהם שלא יכרת זרעו לעולם וכו', וי"ל עפי"מ שידוע שעפ"י רוב טבע המולידים בעת שהולידו הוא בהנולדים, ובאשר בעת שהוליד יעקב את השבטים הי' מתגורר בבית לבן והי' איש יחידי ודבר אין לו עם שום אדם כי כל אנשי המקום מכשפים ורמאים מטמאים בדיבורם כמ"ש השמר לך מדבר עם יעקב, ועי' בזוה"ק, וע"כ לא מצינו שהשתדל שם להכניס גרים תחת כנפי השכינה זולת עבדיו שהרי כתיב אצלו ויברח הוא וכל אשר לו לבד ולא נאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן כמ"ש באברהם, ונראה מפני שבחר להתבודד בשדה בלי יצטרך לדבר עמם מפני שהם מטמאים בדיבורם, והי' מתבודד ומתחסד עם קונו בלי שום סיוע מחברת אנשים, ע"כ טבע הנולדים אז הי' ג"כ כל איש צורה שלימה בפני עצמו בלי שיצטרך לזולתו, ע"כ הי' הכריתת ברית עם כל אחד בפני עצמו וכל שבט בפני עצמו נקרא קהל, ובנימין אף שנולד בא"י מ"מ עת הולידו התחיל בעודו בבית לבן וע"כ ברח מבית לבן כמ"ש בזוה"ק, ועוד שם דאתעברת מבנימין בחו"ל, הגם שבלתי אפשר לכוון החשבון שהרי שהה שתי שנים בדרך, מ"מ אף שלא הי' העיבור בפועל הי' בכח, וע"כ השבעים נפש אף שהי' צדיקים כמו הי"ב שבטים כמ"ש במד"ר ריש שמות ובפי' אמרי יושר שם, מ"מ לא נכרת ברית מיוחדת עם כל אחד ואחד, ומצינו בפ' פנחס שכמה משפחות נעדרו רח"ל, והטעם כנ"ל כי אלו נולדו מהשבטים שהי' יחד קהלה גדולה נקראת בית יעקב כמ"ש הרמב"ן, ע"כ לא הי' להם מעלת צורה הפרטית רק מה שהם הי' בתוך הכלל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא