שם משמואל
וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם, ויש להבין למה החזיר עוד הפעם גאולה כפולה כי כבר הזכיר להם גאולה כפולה ואלקים פקוד יפקוד אתכם לסימן שהגואל שיבא ויזכיר להם גאולה כפולה הוא גואל של אמת כבמדרש, ולמה הזכיר הגאולה כפולה שנית, ונראה מזה שהעלאת עצמותיו חלוי בהגאולה כפולה כאלו אמר בשביל הגאולה שתהי' בא בלשון כפול תעלו את עצמותי מזה, והיינו דהנה יש להבין ענין גאולה כפולה, ונראה שהוא להורות שגאולת ישראל איננה באופן אחד עם גאולת שאר אומות אומה מן אומה אחרת כי כל אומה יש לה מהות בפני עצמה, אלא שלפעמים תתגבר אומה על זולתה, וא"כ כאשר אך מסירין את כח אומה השולטת עלי' תשוב אומה הנכנעת למהותה, אך בני ישראל אינם באופן זה, כי ישראל אין להם שום מציאות בעולם זה הגשמי ונשמות צדיקים נקראים גרים בעוה"ז, ותדע שהרי לפי הסדר של גרמיים השמימיים לא הי' אברהם ראוי להוליד כלל, א"כ אין להם שום מציאות בעוה"ז, וכל מציאותם הכל הוא מפאת דביקתם בהשי"ת, ודבר זה ביאר מהר"ל בספר הנצח באריכות, וא"כ גאולת ישראל איננה כמו שאר האומות שדי בהסרת כח זולתה השולטת עלי', כי ישראל אף שמסירין כח אומה השולטת עלי' עדיין אין לה מהות ומציאות בפני עצמה, וכשהיו במצרים היו כעובר במעי בהמה כבמדרש ולא הי' חשוב שיש להם מציאות בפני עצמם כלל, וגם עתה כשמסירין מהם כח מצרים עדיין לא יספיק, אלא שצריכין עוד שהשי"ת יתן להם מציאות מצד דביקתם בו ית"ש, וע"כ משה שהי' תמה מה חטאו ישראל יותר מכל שבעים אומות להיות נרדין בעבודת פרך כשראה שהי' בהם דלטורין אמר אכן נודע הדבר, ואינו מובן שאפי' ישראל שהי' בהם דלטורין מ"מ טובה היתה צפרנם של הקטן שבהם מכל מצרים, שישראל הי' גדורים מעריות היפוך המצרים אשר בשר חמורים בשרם ועוד מעלות ומדות טובות שלא הי' נמצא בטובים שבאומות, ועדיין תמיהתו קיומת למה ישתעבדו יותר מכל ע' לשון, אך לפי האמור יובן שהרי ישראל אין להם מציאות בפני עצמותם אלא מצד דביקתם בהשי"ת, ומאחר שהי' בהם דלטורין ואינם ראוין שהשי"ת יתן להם מציאותם שוב אין להם מציאות כלל והם רק כעובר במעי בהמה, וזה עצמו הי' שאלת משה אח"כ כשנתבשר בהגאולה שאל מה זכות יש להם, כי אינו די כמו שאר אומות שבהסרת המעיק לבד נגאלין ואינם צריכין לזכות יותר, כי ישראל צריכין עוד שהשי"ת יתן להם מציאות וזה בזכותא תליא מילתא, עד שהשיבו השי"ת בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה ויהי' דבוקים בהשי"ת וזה יהי' מציאותם, ולפי הדברים האלה יובן ענין גאולה הכפולה אחת להוציאם מתחת סבלות מצרים, והשנית שהשי"ת יתן להם מציאות, וזה הי' מתן תורה, וכן מסודר ד' לשונות של גאולה שאחד מהם הוא ולקחתי אתכם לי לעם שהוא מתן תורה, הרי שמתן תורה נחשב מהגאולה: