איזכורים על ויקרא ט:ו

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה', בת"כ, אמר להם משה לישראל אותו יצה"ר העבירו מלבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום כשם שהוא יחידי בעולם כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם מפני מה כי אני ה' אלקיכם הוא אלקי אלקים ואדוני האדונים עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה', ופירש זקיני אדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק כי כתיב ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה', היינו שקרבו והעמידו את עצמם לקבל המדריגות, ואמר להם משה מדריגות אתם חפצים עשו אתם את שלכם אותו יצה"ר העבירו מלבכם וכו', עשיתם כן אז ממילא וירא אליכם כבוד ה' עכדה"ק, ביאור הדברים דבודאי ישראל שהי' לבם נשבר בקרבם מחמת חטא העגל ועשו תשובה גדולה מאד בודאי העבירו את יצה"ר מלבם, אלא דידוע דכל מה שאדם עומד במעלה גבוה, כן צריך לנקות עצמו ביותר, ויש דברים הרבה שאינם נחשבים כלל לחטא לרוב בני אדם אלא לאנשי מעלה לעומת מעלתם גם זה נחשב לחטא וכן כתיב וסביביו נשערה מאד, ואמרו ז"ל מלמד שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, וידוע מה שכתבו הספרים בטעם היא"צ שבאשר אז הנשמה הולכת למקום גבוה אז נתעוררו דברים שבמקום הראשון לא הי' נחשב לחטא ובמקום גבוה זה גם זה נחשב לחטא וצריך מירוק, ולפעמים פוסקים עליו גהינם אף שכבר זה מנוקה מכמה שנים ויושב ברום המעלה, ומספרים על הרס"ק מראפשיץ זצללה"ה שהלך ר"ה לתשליך ופגע בהרבי מלובלין זצללה"ה בחזירתו מתשליך, ושאל לו הרבי אנה אתה הולך והשיב שהולך להגביה מה שהשליך הרבי, ולא לבד בדרך צחות אמר כן אלא שכן הוא באמת:

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' וברש"י לקמן פסוק כ"ג אהרן אחי כדאי וחשוב ממני שע"י קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו, ויש להבין שאיך אפשר שיהי' באמת אהרן כדאי וחשוב ממשרע"ה והרי הכתוב מעיד ולא קם נביא עוד בישראל כמשה והכתיב נמי והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר ע"פ האדמה, וגם אהרן הי' ע"פ האדמה וא"כ הרי הי' משה ענו יותר ממנו, ואף בהא שפירש"י שמות ואו כ"ו יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן לומר לך ששקולין כאחד, היינו בענין השליחות כמ"ש המפרשים ועיין כלי יקר, אבל במהותו הרי משה הי' רבו של אהרן ובמדרש שמות פ' ג' י"ז ואתה תהי' לו לאלהים אעפ"י שהוא אחיך הגדול ממך יהי' מוראך עליו מכאן אמרו מורא רבך כמורא שמים אמר לו כשם שמוראי עליך כך מוראך עליו [וכשאני לעצמי הייתי אומר דהא דשקולים הם הי' קודם יציאת מצרים ומ"ת, אבל אח"כ נתעלה משרע"ה וכפירוש הזוה"ק בפסוק ומשה עלה אל אלקים עיי"ש, ועוד אמרו ז"ל משרע"ה מחציו ולמעלה אלקים מחציו ולמטה איש, ולפי"ז הי' אפשר לומר דהא דשמות רבה פ"ג על אח"כ קאי] ומ"מ יהי' איך שיהי' אי אפשר לומר שאהרן כדאי וחשוב ממשה בעת הקמת המשכן:

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה', בת"כ אמר להם משה לישראל אותו יצה"ר העבירו מלבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום כשם שהוא יחידי בעולם כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם מפני מה כי אני ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים עשיתם כן וירא אליכם כבוד ה', וכ"ק זקני האדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק הגיד כי ישראל העמידו עצמן הכן לקבל המדרגות, ואמר להם משה מדריגות אתם רוצים, אתם עשו מה שעליכם אותו יצה"ר העבירו מלבכם וכו' עשיתם כן אז וירא אליכם כבוד ה' עכ"ד, ונראה לבאר דהנה משה ביקש הראני נא את כבודך והשיב לו הש"י כי לא יראני האדם וחי, ובמדרש וחי אפי' חיות הקודש, ויש לומר מפני שהש"י הוא אחד יחיד ומיוחד, וכל הנבראים הם מורכבים, ואפי' מלאך איתא בשערי אורה שהיא מורכב ממהותו וממה שלמעלה ממנו והוא נפש אליו, והמורכב אינו יכול לסבול את הפשוט וניתק הרכבתו ואי אפשר שישאר בחיים, ונהירנא שכך איתא בספה"ק, והנה מה שכתוב כי היום ה' נראה אליכם וכן וירא אליכם כבוד ה' לא תקשה, כי זה קאי על אש של מעלה רבוצה כארי אוכל קרבנין נראה לעיני בשר, אף שבפנימית הי' מלובש בו כבוד ה', מ"מ שוב הי' מורכב מפנימית וחיצונית, והי' יכול אדם המורכב לסבלו, ומ"מ יש לומר היות ידוע שמעת חטא עץ הדטו"ר כל הנבראים התחתונים שבהם תערובות טו"ר עד עת קץ שרוח הטומאה יעביר מן הארץ, וכמו שתאמר שאין המורכב יכול לסבול את הפשוט, כמו כן תאמר שאין המורכב מטוב ורע יכול לסבול את מה שאין בו שום שמץ תערובת טו"ר, וע"כ אש של מעלה שיצאה מלפני ה' שלמעלה מכל שום שמץ תערובות רע, לא הי' בכוחם של מורכבים מטוב ורע לסבלו, הגם שהיתה מתמדת כל ימי בית ראשון נראית לצדיקים ולבלתי צדיקים אינו דומה לתחילת יציאתו מלפני ה' כי אח"כ כשאכל קרבנין והפך את כל חלקי הקרבן שהי' מתערובת טו"ר לכולו טוב א"כ ישנו בו גם חלקי התערובות אלא שנתהפך, ומ"מ שוב יכולין המורכבים מטו"ר לסבלו, אך כשיצא מלפני ה' טרם אכל קרבנין שעדיין אין בו שום דבר מחלקי התערובות לא היו יכולין המורכבים לסבלו, לזה אמר משרע"ה תקנה אותו יצה"ר העבירו מלבכם וכו' שבאמצעות יחוד המעשה ידחה חלקי הרע לשעתו עכ"פ אז וירא אליכם כבוד ה':