איזכורים על ויקרא ט:כד

וירא כל העם וירונו וגו' יש להבין מהו חידוש דברים שהי' בירידת האש עד שנתפעלו כ"כ וירונו וגו' הלא עמוד ענן ועמוד האש היו עומדים על מחנה ישראל כל ימי היותם במדבר, ובמדרש שאמרו אומ"ה אלוהית הם אלו שאין משתמשין אלא באש, ומה הוא הרבותא והחידוש בירידת האש, וי"ל שהם חשבו עצמם מרוחקים ונזופים מחמת חטא העגל, וכל עננים שהי' עליהם הי' רק בזכות משה, וכן בענן על המשכן לא הי' חידוש בעיניהם שהמשכן הי' הקמתו ע"י משה, אבל בקרבנות שע"י מרע"ה לא ירד האש רק ע"י עבודת אהרן, ואהרן הי' עליו קצף מחמת חטא העגל, וע"כ שכבר נרצה עוונם, וזה הי' ההתפעלות להדבק בהש"י באהבה אחרי ראותם חיבתם לפניו יתברך:

ותצא אש מלפני ה' ותאכל את העולה וגו' וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם, וכבר התעוררנו בזה מדוע התפעלו כ"כ מהאש הלוא לא דבר חדש הוא להם כי עמוד אש הי' אתם תמיד, ולכאורה זה יותר פלא מירידת האש, ובמדרש שהיו אומה"ע אומרים עליהם אלוהית הם אלו שכל תשמישם באש, וכבר אמרנו טעם בזה, ויש עוד ליתן טעם דהנה כתיב אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו, וזה הי' ענין עמוד אש שהי' הולך לפניהם במדבר שהי' שורף את הקוצין ואת הברקנין כבמדרש, ובפנימית הנה המדבר הוא מקום נחש שרף ועקרב משכן הסט"א כבזוה"ק פ' תצוה, והי' האש מלהטת כדכתיב להבה תלהט רשעים, כי אש הוא מדת הדין כנודע והוא שמאל דוחה, עתה ראו חדשות שירד אש של מעלה וקיבל את קרבנם שזה דיבוק עצמי, כמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שכל השפעות הבאות מלמעלה העיקר הוא מה שע"י השפעה מתדבקין באביהן שבשמים, כי השפעה הוא אמצעי בין נותן להמקבל עכ"ד, ואף אנו נאמר שכמו בהשפעה מלמעלה למטה שהדיבוק הוא רק דרך אגב שהרי צורך ההשפעה הוא להחיות התחתונים ואין להם חיים זולתם, ק"ו הקרבנות שהם השפעה מלמטה למעלה כבמדרש רעיתי כביכול מפרנסני, שהקב"ה אינו צריך להשפעה זו כדכתיב אם ארעב לא אומר לך כי לי כל חייתו יער, א"כ כל עצמה של השפעה זו היא הדיבוק שבאמצעית הקרבן מתדבקין באביהם שבשמים כמו נותן להמקבל, מזה נתפעלו מאד, ולא עוד אלא שירד אש ואכל את קרבנם, שאש הוא מדת הדין שמאל דוחה, ואצלם נעשה האש ימין מקרבת כמו שאמרו ז"ל שהצדיקים מהפכים מדת הדין למדת רחמים, מזה נתעורר אצלם התפעלות אהבה מאד, מזה יש לימוד לכל אדם להתעורר באהבה בזמנים המקודשים וביום ש"ק שהקב"ה רצה בנו, והפנימית כל העולמות שבים למקורם, ודי למבין: