Allusion על שמות 3:11

ויאמר משה אל האלקים וגו' וכי אוציא את בני ישראל ממצרים, פירש"י מה זכו ישראל שיעשה להם נס ואוציאם ממצרים, ויש להבין הלא לפני ששים שנה או ששים ושמונה שנה הי' תמה מה חטאו ישראל מכל ע' אומות להיות נרדים בעבודת פרך אלא שנתיישב לו במה שראה בישראל דלטורין, וברש"י הלשון אמר מעתה שמא אינם ראוין להגאל, והי' הדבר אצלו רק בשמא, ואחר זמן רב כזה נהפך הגלגל שהי' בפשיטות אצלו שצריכין להשתעבד אלא מחמת זכות אם יהי' נמצא בם יוציאם, הלא אפי' אם לא יהי' בישראל שום זכות ח"ו מ"מ אינם ח"ו גרועים מכל ע' אומות, ואם כי אז נסתפק שמא אינם ראויין להגאל מחמת שהי' בהם דלטורין, הי' לו להבין מאמר השי"ת אחת משתי אלה, או שכבר כלו הדלטורין ועשו תשובה, או שזה אינו מעכב בגאולתם, אבל לא להחליט שצריכין זכות מחדש, ועוד יש כמה דקדוקים ואין להאריך בהם:

מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בנ"י ממצרים ויאמר כי אהי' עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה, נראה לפרש דהנה במדרש שאמר משה רבון העולמים כשירד יעקב למצרים לא כך אמרת לו אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, ועכשיו אתה אומר לי לכה ואשלחך אל פרעה לא אנכי הוא שאמרת לי ואנכי אעלך גם עלה ע"כ, ויש להבין דלקמן במדרש בפסוק שלח נא ביד תשלח משמע דאם הי' שולח מלאך להוציאם הי' מרוצה כי ע"י מלאך הי' נחשב שהשי"ת בעצמו הוא המעלה, וא"כ ע"י משה נמי כי הלוא משה שכינה מדברת מתוך גרונו, וא"כ הרי נתקיים שפיר אנכי, ויש לתרץ בפשיטות שמשה עדיין לא ידע שיהי' שכינה מדברת מתוך גרונו כי לא שמע מאופן נבואה כזו מה גם משה בענותנותו היתרה לא הי' אפשר שיצוייר בנפשו שיהי' לו נבואה באופן נעלה מהאבות הקדושים, ועוד שלא נאמר לו עוד שיהי' כן: