Allusion על שמות 3:2

וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה. ובמדרש לפי שהי' מחשב בלבו ואומר שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל לפיכך הראהו הקב"ה אש בוערת ואיננו אוכל א"ל כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל. עכ"ל, וא"כ הסנה משל על ישראל, ובמדרש שם שסנה הוא מין ממיני הקוצים, ויש להבין אחר שבא לרחם על ישראל הי' לו למשלם על מין משובח ולא למין גרוע, ונראה עפי"מ שהגדנו כבר בזה שאמר משה אכן נודע הדבר היינו שהי' תמה מאחר שישראל הם פנימיים מאין ימצא בישראל דלטורין, שזה הוא מדת הגוים שאינם בעלי סוד כבש"ס עירובין דסתם גוי מיפעא פעי, וכאשר הסתכל בהם בעין חודרת הבין מי המה אלה ונודע לו שהם היו בדור המבול ופגמו בברית שהיא התגלות הנעלם שהוא המוח כי הערוה היא לשון גילוי את מקורו הערה, וע"כ עבירה מגלגול הקדום גוררת עבירה בדומה לה, והיא דלטוריא שהוא גילוי הנעלם והסוד, ע"כ אמר מעתה שמא אינן ראויין להגאל כמ"ש מהר"ל בהפרש בין תיבת גלה לגאל וכבר הבאנו דבריו הרבה פעמים, ועוד כי פגם ברית מביא לשעבוד שהוא טמטום המוח והלב היפוך הגאולה שהיא חירות המוח והלב:

וירא והנה הסנה בוער באש וגו'. ובמדרש דסנה משל על ישראל ועוד שם דכמו סנה שפל מכל האילנות כן היו ישראל שפלים וירודים למצרים, ויש לפרש שפלים בעיני עצמם, וע"כ אף שהי' אותו הדור במצב רע מאוד ובמ"ט שערי טומאה מ"מ זכו להגאולה מהשי"ת כמ"ש אני אח דכא אשכון וקול דודי דופק, וכן יש לפרש עענת משה רבינו ע"ה מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בנ"י ממצרים. והשי"ת השיבו כי אהי' עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה. כי משה רבינו ע"ה מחמת ענוותו היתירה שהי' ענו מכל האדם אשר ע"פ האדמה, שפירש"י שפל וסבלן, לא הי' יכול לצייר בנפשו שהשי"ת יהי' עמו, ע"כ אמר מי אנכי שפל אנשים רועה צאן כי אלך אל פרעה מלך גדול. ואמר עוד וכי אוציא את בנ"י כי עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ולא יחשבוני ללכת אחרי אל ארץ עמים גדולים ועצומים מהם כמ"ש הרמב"ן, והשי"ת השיבו כי אהי' עמך, היינו שמחמת זה עצמו שאתה שפל בעיניך אהי' עמך, וכבר דברנו בההפרש בין אתך לעמך שעמך משמע בדומה ושוה לך, דומה למה שנאמר לאהרן למה אתה בוש לכך נבחרת שפירש האריז"ל לכך נבחרת מחמת זה עצמו שאתה בוש, וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, היינו מראה הסנה שמורה בשביל שפלות ישראל בעיני עצמם כמוהם כמוך בשביל ענין זה אנכ' שלחתיך, וידוע שכח המשלח בהשליח ושליח של אדם כמותו, ועוד זאת בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה אף שהוא שפל שבהרים וכבש"ס מגילה כולכם בעלי מומון אצל סיני, כי מחמת שפלותו זכה לכל אלה: