Allusion על שמות 38:21

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה וגו', רבים תמהו הלוא אין הברכה שורה בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין, כי ברכה באה מפנימית וצריך כיסוי שלא ישלטו בה זרים, ושליטת החיצונים אינה אלא בהתגלות ואין בית הסתרים מקבל טומאה, וא"כ יש להבין פקודי ומנין המשכן, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה פירש דהכתיב התשובה בצדו, והוא אשר פקד על פי משה, שמשה הוא אמת כמ"ש בזוה"ק שמשה מלגאו ויעקב מלבר וכתיב תתן אמת ליעקב, ובמדרש שלח אורך ואמתך המה ינחוני אמתך זה משה דכתיב בכל ביתי נאמן הוא, וידועין דברי המהר"ל במה שבניו של משה לא היו ראוין לירש גדולתו כי צניעות הוא יציאה קצת מן בחי' האמת ולא הי' שייך במשה שהוא איש האמת ובנים הגונים תלויין במדת הצניעות עי"ש, וע"כ כאשר הופיעה מדת משה שהיא מדת האמת אין להחיצונים שום שליטה, כי כל מציאותם הוא ממדת השניות והוא שקר כי אין עוד מלבדו כתיב, וע"כ באשר הי' הפוקד ונעשה הכל על פיו שוב הי' יכול להיות בהתגלות ואין צריך להסתר עכת"ד, והוא כענין שבת דכל דינין ערקין ואתעברו מינה, כי שבת הוא נחלת יעקב וכתיב תתן אמת ליעקב, וכתיב בשחרית דשבת דשמ"ע ישמח משה במתנת חלקו:

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה וגו', פירש"י משכן משכן שני פעמים רמז למשכן שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהם של ישראל, ויש להבין מה ענין רמז זה במקום הזה, שלכאורה הי' יותר יוצדק לרמז זה בתחילת הצואה או בעת הקמתו:

אלה פקודי המשכן וגו', ובזוה"ק הקשה דאין הברכה שורה בדבר המנוי, ותירץ מפני שנתמנה ע"י מרע"ה לא הוזק ק"ו מאלי', עיי"ש, ועדיין אינו מובן תינח שלא הזיק אבל כל עצמו של המנין למה הי' בא, דא"א שיהי' תכליתו כפשוטו להוציא את מרע"ה מידי חשד, דבודאי לא לפני אותן קצוצי פיאה טפשי עם הציע החשבון ולא לפני דתן ואבירם, ועוד מאחר שאין כאן אלא חשבון הוצאה ולא חשבון הכנסה עדיין ימלא פיהם חצץ לומר שהכנסת הנדבה היתה יתירה, ובודאי שהיתה תכליתו כוונה פנימית, וכבר דברנו בזה בכמה אנפי בעזהי"ת: