פירוש על שמות 38:21

אלה פקודי המשכן וגו'. פוקד ע"פ משה גו'. הנה באמת אחז"ל דאין הברכה שורה בדבר המדוד והשקול והספור. והנה כאן במלאכת המשכן שנעשה הכל ע"פ חשבון ובמדה הקצובה ואעפ"כ. היה הברכה שורה בה. דהנה כתיב עיניך בריכות בחשבון. דבאמת שורש העין רעה הוא כמו בלעם הרשע דבכ"מ שנתן עינו הי' שולט שם מארה וקללה ר"ל. מפני שהרשע הזה במה שהסתכל באיזה דבר הפרידו משורשו העליון של מקור החיים מחמת שהי' להוט ומתאוה לאותו דבר והי' הדבר נחשב בעיניו ולא הי' מסתכל בחיות הפנימי שבתוכו שהוא כח עליון משמו ית' המחיה אותו. אך גבי זרע ישראל עם סגולתו כתיב עיניך בריכות בחשבון אף בדבר שיש בו חשבון ובא לגדר מנין ומספר אע"פ כן אינו מזיק הסתכלות הזה מחמת שהאיש הישראלי בכל דבר שהוא רואה ומסתכל אז הוא רואה כח הבורא ית' הנמצא בו ומחיה אותו. וכיון שמדביק הדבר ההוא לשורשו אז בראיה זו אדרבה עוד ממשיך שפע וברכה ממקור עליון על הדבר ההוא. וזש"ה עיניך בריכות בחשבון היינו שהעינים שלך נעשו כמו בריכות ומקורות ההשפעה אף בדבר שיש בו חשבון. וזש"ה אלה פקודי המשכן. ר"ל שנמנה במשכן כמה פעמים כל דבר ונעשה הכל בחשבון. ואעפ"כ היה הברכה והשכינה שורה בו. ואדרבא שהיה המנין צורך גבוה. ובמנין זה ניתוסף בו קדושה. וזה"ש אשר פוקד ע"פ משה. מחמת שיצא המנין מפי משה. שהיה בקדושה ובדביקות העליון. ולא עוד אלא שע"י המנין ניתוסף בו ברכה. והבן:

אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר וכו'. פקודי פירוש לשון בליטה, כמו (שמואל א' כ',כ"ה) ויפקד מקום דוד, והיינו שהיה מקומו בולט שלא היה מי שישב עליו. וע"י המשכן, היה בולט וניכר שהקב"ה נמצא בעולם העשיה ג"כ, אשר כל העובדי כוכבים ומזלות מכחישים זה. וזה פי' הפסוק אלה פקודי המשכן משכן העדות, היינו הבליטה שנעשה ע"י המשכן שהוא משכן העדות, עדות הוא ענין מבורר היינו שנתברר לעיני כל האומות ע"י המשכן, שהקב"ה מושל ונמצא גם בעולם השפל הזה, ע"י מי נעשה זה הבליטה, ומפרש הפסוק אשר פקד על פי משה היינו שמרע"ה הביא זאת הבליטה מן השמים לארץ לעוה"ז.

אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה. היינו הבירורים הנעשים על פי משה, עבדת הלוים שבזה משלימים רצון השי"ת כדאיתא בזה"ק (קרח קע"ח:) ועבד הלוי הוא, הוא אשלים לסטר שמאלא הוא אשלים לפגימו דעלמא ואפילו ההוא סטרא דצפון דאשתאר חסר בעלמא כד ברא קב"ה עלמא ליואה בארונא אשלים לכלא, וזה היה ע"י הלוים בעבודתם, כי הם היו יכולים לעזוב כל תענוגי עולם הזה וכל החיים שלהם מפני עבודת השי"ת, וזה הוא מחמת שמביטין לעומק הטוב הצפון בעבודתם על לעתיד, ולכן שם נשיאם היה איתמר כי תמר רומז על עומק אחרית הטובה כי תמרים הוא האחרון שבשבעת המינים שרומז על אחרית ותקוה, כדאיתא בגמ' (תענית כ"ט:) לתת לכם אחרית ותקוה אלו דקלים, שלעתיד יברר השי"ת את כל לבות בני ישראל שכונו לעומק רצונו ית', והיו הלוים מוסרים נפשם בעוה"ז בשביל רצון הש"י, לכן שם נשיאם היה אי תמר שלא להביט לאחרית לבד רק שגם בהוה ג"כ ייטב להם.