ישמח משה
במסורה וטהרה ממקור דמיה (ויקרא יב ז). ה' ממקור ישראל (תהלים סח כז), ורישא דקרא במקהלות ברכו אלקים. ונ"ל על פי המדרש (שהש"ר פ"ה) (הובא בעקדה בראש שער ס"א) על הפסוק (שיר השירים ה יא) קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, ר' שמעון ב"ר יצחק פתר קרא בפרשיותיה של תורה, שאף על פי שנראות כאלו הן שחורות וכעורות לאומרם ברבים, כגון הלכות זיבה והלכות נגעים, אמר הקב"ה הרי הן עריבות עלי וכו', עיין שם. והיינו וטהרה ממקור דמיה דהיינו מזיבתה, לזה אמר במקהלות ברכו אלקים לדרוש ברבים בתורה הק' ולקדש שמו יתברך, והוא הודאה ושבח להשי"ת, ולא זו בשאר פרשיות, אלא ה' מוסב על ברכו גם ממקור ישראל, וכמו שדרשו רז"ל (בפרק קמא דכתובות, ז' ע"ב) על עסקי מקור. והיינו וטהרה וגו', ואיש כי יזוב וגו' (ויקרא טו ב), ואשה כי תזוב (ויקרא טו כד), והבן.