Chasidut על איוב 11:11

ובמדרש רבה שמות פ"ג (ג', ב) ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי הה"ד (איוב יא, יא) כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן כו' אינו דן את האדם אלא בשעתו כו' היינו דכתיב וירא און ולא יתבונן. ויש לדקדק בפסוק בכפל אומרו כי הוא ידע כו' וירא און כו', וגם אומרו ולא יתבונן אין מדוקדק דודאי מבין הוא אלא שאינו מעניש. ויראה דכיון דהכתוב מספר חסדי ה' שאינו מעניש על העתיד משמע דמדינא יש להעניש, ולכאורה תיקשי למה, דאף כי יודע ה' שעתיד לחטוא מ"מ אין לו להענישו מדינא כל שלא חטא עדיין, וכי אם רץ אדם להדליק גדישו של חבירו יתחייב לשלם כל עוד שלא הדליקו.

עשה לך תבת עצי גפר וגו'. ענין עצה הזאת הוא כדאיתא בזוה"ק נח (סח.) ר"ח פתח ואמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו וגו'. ת"ח כד בר נש חטי קמי מאריה ואמשיך גרמיה לאתכסייא קוב"ה עביד ביה דינא באתגליא וכד בר נש אדכי גרמיה קוב"ה בעי לאסתרא ליה דלא יתחזי ביום אף וכדכתיב (ישעיהו כ״ו:כ׳) חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. הענין הוא כמ"ש אאמו"ר זללה"ה שאם יחפוץ האדם להסתיר עונו מפניו ושוכח את אשר עות, אזי השי"ת מזכירו ומגלה עונו שעושה בו דין לעיני הכל, וכדכתיב (בראשית ב) ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלהים בתוך עץ הגן ואמר לו השי"ת איכה. ולהיפוך אם האדם זוכר עונו ומקיים וחטאתי נגדי תמיד, אזי הש"י עושה עצמו שוכח ואינו מביט באותו חטא כלל, כדכתיב (איוב י״א:י״א) וירא און ולא יתבונן. וכדאיתא בירושלמי ר"ה (פ"א ה"ג) ואין הקב"ה רואה את הנולד ומשני וירא און ולא יתבונן בשבילכם נעשיתי שכחן. ובירושלמי פאה (פ"א ה"א) נושא עון נשוא עון לשון שכחה, כי כן התנהגות דרכי הש"י עם האדם לאמר, אם שכחת את עונך אני זוכר ואם אתה זוכר אני שוכח. וכדאיתא בזוה"ק ויקרא (כג:) דתנינן בשעתא דבר נש חב קמי קוב"ה ולא אשגח בחטאו ואשדי ליה בתר כתפוי כדין פקיד מלכא ואמר לא הודע אליו חטאתו אשר חטא, אושיט דינא עליה ואודע עליו חובא דהא מאן דלביה גס ביה חטי ואינשי חטאיה ולא אשגח, קוב"ה זמין לקבליה ופקיד לאודעא ההוא חובא בגין דלא יתנשי מניה. והכי אשכחנא בדוד דכיון דעבד ההוא עובדא דבת שבע ולא אשגח בה, א"ל קוב"ה את אנשית לה אנא אדכרנא לך, מיד מה כתיב (שמואל ב י״ב:ז׳) אתה האיש כה אמר ה', אתה האיש דאנשית לה ובמה אודע ליה בדינא:

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'. ואיתא בזוהר (בראשית ס"ח.) תא חזי כד בר נש חטי קמי מאריה ואמשיך גרמיה לאתכסייא קוב"ה עביד ביה דינא באתגליא וכד בר נש אדכי גרמיה קוב"ה בעי לאסתרא ליה דלא יתחזי ביום אף וכדכתיב (ישעיה כ"ו,כ') חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. הענין הוא כמ"ש אאמו"ר זללה"ה שאם יחפוץ האדם להסתיר עוונו מפניו ושוכח את אשר עוות אזי השי"ת מזכירו ומגלה עוונו שעושה בו דין לעיני הכל וכדכתיב (בראשית ג',ח') ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלוקים בתוך עץ הגן, ואמר לו השי"ת אייכה. ולהיפוך אם האדם זוכר עוונו ומקיים וחטאתי נגדי תמיד, אזי השי"ת עושה עצמו שוכח ואינו מביט באותו חטא כלל כדכתיב (איוב י"א,י"א) וירא און ולא יתבונן.
(בית יעקב בראשית נח י"ח)