Quotation_auto על איוב 11:11
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר למה נבדקת במים [ובעפר] לפי שאדם זורע כמה שרעים בעפר ואינו יודע מה הן עד שהמים יורדין עליהן ומודיעין אם הן של בעל השדה או מה שורעו אחרים. ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין, הנואף אומר אין בריה בי, והקב"ה עיניו משוטטות בכל הארץ. ואומר אם יסתר איש במסתרים. כך דרך של עוברי עבירות משמרין שעת אפלה שלא יראה אותם בריה, וכן הגנב משמר שעת החשך שנאמר חתר בחשך בתים. וכן הוא אומר הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם. קשה הגנב והנואף שמסלקין את השכינה כביכול שהקב"ה מלא העליונים והתחתונים שנאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' ובאיזה מקום בא הנואף לנאוף הלא הקב"ה בכבודו שם שנאמר מלא כל הארץ כבודו והנואף אומר סלק עצמך ותן לי מקום לשעה הדבר קשה עד מאד, כביכול הוא מלא רחמים וארך אפים ונותן לו מקום [לשעה] שנאמר כי הוא ידע מתי וירא און יתבונן, ואומר וסתר פנים ישים, הדא הוא דכתיב ועין נואף, ומה הקב"ה עושה וסתר פנים ישים יושב בסתר ישים פנים של נואף אף באותו העובר שהנואף והנואפת מבקשין שלא תתעבר אלא שיעשו תאותן בלבד והקב"ה מפרסמן בעולם הוי וסתר פנים ישים כדי שידעו הבריות ויאמרו בודאי שפנים של זה דומין לפני נואף שצר צורת העובר כדמות הנואף, לפיכך נקרא זמה שהן כופרים שניהן ואומרים אין אנו יודעין והבריות אומרים א"כ זה מה הוא. א"ר יצחק קשה כח הנואף שהוא מכשיל כח השכינה, כיצד העובר שהוא מתעבר מן האיש הקב"ה צר צורתו לארבעים יום (כב) ואח"כ הנואף בא עליה והקב"ה עומד ותוהה ואומר של מי אצור צורת האיש או צורת הנואף, כביכול צור ילדך תשי יו"ד זעירא תש ידי הצייר. א"ר אבהו משל למה הדבר דומה לצייר שהוא צר איקונין של מלך בא לגמור את הפרצוף אמרו לו מת המלך ועמד מלך אחר כיון ששמע הצייר כך נתרשלו ידיו התחיל לומר מה אעשה באלו הסימנין שבידי אצייר צורת מלך הראשון או צורת המלך השני התחיל תמה, וכן האיש משמש אם אשתו הקב"ה צר את העובר כדמות אביו חזר הנואף ובא עליה הרי נתערבו הסימנין, הוי אומר וסתר פנים ישים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy