Chasidut על איוב 11:7

ולזה אמר קרח רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' וגו'. כלומר מה הוא הרב והמעלה הגדולה שלכם הרי כל העדה כולם קדושים פירוש שהם בבחינת כולו קדוש מראשם ועד רגלם בכל הבחינות. ובתוכם ה' הוי"ה לבד בלי שום בחינה אחרת. והרי בחינה זו למעלה מכל הבחינות ועל כן מדוע תתנשאו על קהל ה'. כי איזה בחינה נמצא עוד יותר שיהיה לכם מה שאין בתוכנו. ואכן בודאי טעה, וטעה בזה כי (איוב י"א, ז') החקר אלוה תמצא. וכשם שאורו ברוך הוא וברוך שמו הוא אין סוף, כן עבודתו אין סוף וגבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם כנודע.

והנמשל מזה מובן מאליו לכל משכיל כי הבאר הטוב והמקור מים חיים הוא רצון בעל הרצון יתברך הוא אלהינו יתברך ששם גנזי חיים ברכה ושלום וכל הטוב ואושר האמת עד אין חקר ואין מספר שלא שלטה ביה עין כל בריה ולא שזפתו עין ולא חמו נבואן חזוותא כמאמר הכתוב (ישעיה ס"ד, ג') עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו. ואין כח בפה כל פה לאומרו ולא בלב כל לבב להבינו גודל התענוג והטוב האמיתי ההוא עד כי חדל לספור כי אין מספר. וכשרצה בעל הרצון יתברך להיטיב לאחרים מטובו ולהשביעם מצוף חמדת שעשוע תענוגו ברא כל הבריאה ויצר כל היצור, וישראל עלו במחשבה תחילה, וכל העולמות כולם לא נבראו אלא לצוות ולהתחבר להם, ונתן להם התורה והמצוות שהם רצונו יתברך שרצה שנעשה המצוות האלה ושלא לעשות את אשר לא תעשינה ורצון מתהפך לאותיות צִנור שהן המה צינורות השפע שעל ידיהם יורד הברכה והשפע הטוב האמיתי ממקורו יתברך ויתעלה אל הבור אשר בחצר הן המה נשמות ישראל הקבועים בחצר הגוף. והמים המתוקים והברורים הן המה ההשפעה הטובה היורד ממקום גבוה למקום נמוך ומים הן המצמיחין כל מיני תענוג כי בהשפע האמיתית ההוא נכלל כל מיני תענוג וכל מיני טובה שבעולם שאין טובה זולתם ואין תענוג בלעדם. וכשאדם מישראל שומר את נפשו ונשמתו שלא יעבור בשום יום מימיו על שס"ה מצוות לא תעשה דאורייתא ולא על שום לא תעשה וגדר וסייג וגזירה מדברי קבלה ומדברי סופרים (או ח"ו אם עבר ועשה תשובה אמיתית על העבר והחזיק בתשובתו ימים ושנים רבות) הרי בורו שהיא נשמתו אשר בקרבו זך ומזוכך צח ומצוחצח. וכאשר תבוא אליה השפע הנכבד ממקור החיים, טעמה לא פג וריחה לא נמר ולא נשתנה מראיה והרי השפע ההוא בתוכו ממש כאשר במקור ובודאי עוצם טובה לא יערך ונועם זיוה לא יחקר כמאמר הכתוב (איוב י"א, ז') החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא.

והנה יש עוד תירוץ ג', הוא מה שהשיב הש"י למשה רבינו ע"ה כשאמר לו הודיעני נא את דרכיך (שמות לג, יג) דהיינו מפני מה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, ובאה התשובה וחנותי את אשר אחון אף על פי שאינו כדאי, ר"ל שאין ביכולת אדם לחקור ולהבין דרכי הש"י כי מאד עמקו מחשבותיו ית"ש. וראיתי בספר אחד ביאר עפ"ז פסוק באיוב (איוב יא, ז) כשבאו עליו היסורין והתרעם על מדותיו של הש"י כיון שהוא צדיק מדוע רע לו, א"ל חביריו החקר אלוה תמצא גבהי שמים מה תפעל עמוקה משאול מה תדע. ופירש כי ארז"ל במדרש (בראשית רבה ב, ב) והארץ היתה תהו ובהו משל למלך שקנה ב' שפחות באוני א', על אחת גזר שלא תזוז מפלטין, ועל א' גזר טרודין, ישבה לה נטרדת תוהא ובוהא אמרה שתינו באוני א' קנה כו', כך ישבה לה הארץ אמרה העליונים חיים והתחתונים מתים לפיכך והארץ היתה תהו ובהו.