Chasidut על איוב 13:4

ולפי האמור י"ל דזהו ענין ר"ה וחודש אלול, דר"ה דהוא ראשית השנה, ובאותו יום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, והי תורה והי מצוה דקא מגנא עלן, אלא כמ"ש הרמב"ם פ"ג מהל' תשובה ה"ד דתקיעת שופר רמז יש בדבר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וכו', והוא הוא שמיעת קול שופר, היינו לשמוע ולקבל עליו מחדש את כל מצוות ה' ואמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, וכבר אמרנו בשם כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דכמו בראשות הבריאה דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חי', כן הוא קול השופר בכל שנה מעורר חיים חדשים בלב ישראל וכאילו באותו יום מתחילין לחיות עכדה"ק, וכפי מסת השמיעה והקבלה מחדש זוכין להברכה כבזוה"ק פ' תצוה דכל חדו וכל חדוה בשביעאה תליין, וכענין את הברכה אשר תשמעו, ובשביל זה יוצאין בדימוס ומחליפין כח על כל השנה כולה, וכמו ענין הר"ח לכל ימי החודש הבאים, כן ר"ה לכל ימי שנה הבאה, אך הקבלה מחדש אמרנו לעיל שהיא כפי מסת הידיעה מקודם, איך הוא נעור וריק מכל ומעותד לצאת מעולמו ריקם ובחושך ילך ח"ו, לעומתו הוא חוזק השמיעה והקבלה מחדש ושע"ז מיוסד ער"ח ותפלת הכיפור קטן, כן הוא אלול לפני ר"ה הזמן לחפש בכל סדקי לבו בשקידה עצומה עד שיתברר לו באמת מצבו כי ברע הוא, וכפי מסת ימי האלול שהוא מלשון אליל שהוא לשון אפס ואין כמ"ש (איוב י"ג ד') רופאי אליל כולכם, לעומתו היא השמיעה בר"ה, ודי בזה אזהרה למבין: