מדרש על איוב 13:4

ר' תחנא אומר, גלו ישראל לבבל ולא הניחו מעשיהם הרעים. אחאב בן קולייה וצדקייה בן מעשייה נעשו רופאים רופאי שקר, והיו מרפאים את נשי כשדים ובאין עליהם בתשמיש המטה. שמע המלך וצוה לשרפן. אמרו שניהם, יהושע בן יהוצדק נאמר שהיה עמנו, והוא מצילנו משרפת האש. אמרו לו אדני המלך האיש הזה היה עמנו בכל דבר. וצוה המלך לשרוף את שלשתן, וירד מיכאל המלאך והציל את יהושע בן יהוצדק משריפת האש, והעלהו לפני כסא הכבוד, שנ' ויראני את יהושע בן יהוצדק וכו', ושניהם נשרפו באש ולוקח מהם קללה אשר קללם מלך בבל באש אין כתיב כאן אלא אשר קלם הא למדנו שנתחתו שערותיו בעונותיהם שנ' בגאות רשע ידלק עני וכו' הלא זה אוד מוצל מאש.