Chasidut על איוב 14:1

וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, וְהָיִינוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ כָּל זֹאת. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּדְמֶה עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים: עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהוֹן רַב וְאַרְמוֹנִים גְּדוֹלִים וְכֵלִים נִפְלָאִים וְתַכְשִׁיטִין וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְכוּ' – אִם יִסְתַּכְּלוּ בּוֹ הֵיטֵב, הוּא גַּם־כֵּן מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד בְּכַמָּה מִינֵי אֳפָנִים וְעִנְיָנִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לְבָאֵר זֹאת לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ וּמִסְתַּכֵּל קְצָת בָּהֶם בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ב׳:כ״ג): גַּם כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכוּ', וּכְתִיב: אָדָם לְעָמָל יוּלָד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז (איוב י״ד:א׳).

אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליך את יצחק (בראשית כה יט). הדקדוקים בפסוק זה ידועים. ונ"ל לפרש דידוע דיצחק היה מסיטרא דגבורה, וביותר שהיה מסיטרא דנוק', שבשרו המלאכים לשרה והנה בן לשרה אשתך (בראשית יח י), וכתבו המקובלים הראשונים שזה היה מעצת הס"ם, שפיתה למלאכים אז לקשרו בשרה ולא לאברהם, כדי שיהיה מסטרא דנוק' ולא יאריך ימים, כי מי שהוא מסטרא דנוק' אינו מאריך ימים, והרמז אדם ילוד אשה קצר ימים (איוב יד א), וגם מי שהוא מסטרא דנוק' אינו מוליד. על כן היה עצות מרחוק מהבורא כל שפרחה נשמתו בשעת העקידה, ונתקשר מחדש באברהם וניתן בו כח התולדה, והועמד חי להיותו מחדש מסטרא דדכורא. (וזה שנרמז בתורה הק' ואלה תולדות יצחק בן אברה"ם, ולמה מייחסו אחר אברהם, וכי עד השתא לא ידענו שהוא בן אברהם, לזה אמר כי אברהם הוליד את יצחק, שהוא השפיע בו כח התולדה, כי כל זמן שהיה בן לשרה, לא היה באפשר לו שיוליד עד שנתקשר באברהם, והבן:

וְזֶהוּ בְּחִינַת (איוב י״ד:א׳): קְצַר יָמִים, שְׂבַע רֹגֶז; הַיְנוּ שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל. קְצַר יָמִים זֶה בְּחִינַת הַזְּקֵנִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, שֶׁאֵין מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַזִּקְנָה וְהָאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁהַזְּקֵנִים פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יְמֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וָדַעַת כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת קְצַר יָמִים, וּמִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא הֶפֶךְ מֵצַח הָרָצוֹן, וְזֶהוּ: שְׂבַע רֹגֶז – הֶפֶךְ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל.