מדרש על איוב 14:1

אדם - זה אדם הראשון ואשתו, שנאמר ויקרא את שמם אדם (בראשית ה׳), ואדם - כל בניו, שנאמר אדם ילוד אשה (איוב י״ד), ואדם - עמי הארץ, שנאמר אכן כאדם תמותון (תהלים פ״ב), ואדם - איש ולא אשה, שנאמר וכל בכור אדם בבניך תפדה (שמות י״ג), ואדם - אשה ולא איש, שנאמר כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת (ישעיה מ"ד י"ג), ואדם - שם עיר, שנאמר הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר (יהושע ג' ט"ז).

כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת הָאָדָם, אָמַר לַתּוֹרָה, נַעֲשֶׂה אָדָם וְגוֹ' (בראשית א, כו). אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הָאָדָם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז (איוב יד, א), יָבֹא לִידֵי חֵטְא. וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲרִיךְ אַפְּךָ עִמּוֹ, רָאוּי שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. אָמַר, וְעַל חִנָּם נִקְרֵאתִי אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד (במדבר יד, יח). הִתְחִיל מְקַבֵּץ אֶת גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאמַר הָאָרֶץ, אֵין עֲפַר גּוּפְךָ מִשֶּׁלִּי. אִם לוֹקֵחַ מִמִּזְרָח וְיִפָּטֵר בַּמַּעֲרָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאמַר אֶרֶץ מַעֲרָב, אֵין עֲפַר גּוּפְךָ מִשֶּׁלִּי, לֹא אֲקַבְּלֶךָ. וּלְפִיכָךְ נְטָלוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּפָּטֵר שֶׁיְּקַבְּלוֹ הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עָפָר אָתָּה (בראשית ג, יט).

מ״א) אשה כי תזריע (ויקרא י״ב ב׳) זש״ה אדם ילוד אשה (איוב י״ד א׳), אדם רואה עמוד נאה ואומר מה נאה עמוד זה ומה משובח, וחברו אומר לו על העמוד אתה תמה אילו ראית המחצב שנחצב ממנו היאך היית תמה וכן רואה קורה גדולה וכו׳, ואם ראה אדם נאה ומשובח וקווץ (קווצותיו תלתלים) הוא משבחו, וחבירו אומר לו לזה אתה משבח אילו ראית מאיזו טומאה וסירוח יצא לא היית יכול להסתכל בו, נמצא האבן והעץ יפין מן האדם, שכן עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים וכו׳ דע מאין באת וכו׳.