Chasidut על איוב 26:13

כמו שהביא הרמב״ם ז״ל במורה (ח״ג פי״ז) והדעה היותר רחוקה בכוזב הוא דעת אפיקורוס, שאין שום השגחה כלל בכל המציאות, והכל הוא מקרה, וכל מה שבתוכם נופל במקרה. ודעה זאת היא שורש הנחש שהוא מביא חשך והסתר בעולם, וכמו שביאר כאאמו״ר הרב הגאון הקדוש זלל״ה בפרשת בראשית (בספה״ק בית יעקב ענין ס״ד וס״ה) שבכל מעשה בראשית לא נזכר שם הוי״ה עד בריאת האדם שנזכר בו שם הוי״ה, ובראשית הסתת הנחש היה, שהסתיר שם הוי״ה ופתח באף כי אמר אלהים. והוא כי שם אלהים רומז להנהגת הטבע, כדאיתא בכתבי האריז״ל שאלהים בגימטריא הטבע. ובזה״ק משפטים (קח:) כמה אלהים יסלקון אודנין וכו׳ ע״ש. והנחש, שהסתיר את שם הוי״ה, כי שם הוי״ה רומז שבכל לבוש נראה שהשי״ת הוא המנהיג. ומצד הסתת הנחש נסתר אור הזה. ונדמה שהעולם מקרה הוא. ובזה״ק פקודי (רמד:) דרגא שתיתאה האי אקרי ערלה. ודא וכל אינון דרגין תתאין לתתא כלהו אקרון ערלה בגין דינקי מסטרא דא. והאי איהרגו רזא דנחש בריח והאי יניק לההוא נחש עקלתון וכו׳:

וְזֶה פֵּרוּשׁ (איוב כ״ו:י״ג-י״ד): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה, חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ, הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו, וּמַה שֶּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ, וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן.