Chasidut על איוב 28:12

וְזֶה (משלי ג׳:ל״ה): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ; כִּי הַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא (איוב כ״ח:י״ב), וְעַל־כֵּן הַחֲכָמִים שֶׁהֵם אַיִן, זוֹכִים לְכָבוֹד, עַל־יְדֵי שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים צֵל לְהַפְסִיק, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם גַּשְׁמִיּוּת כַּנַּ"ל:

ואולם כי זה עיקר חכמת החכם שידע שהוא חסר חכמה. כי זה הוא חכמתו במה שיודע שהחכמה אין לה קץ וסוף וכל עוד שמתחכם יותר יודע יותר שהוא נצרך אל החכמה. ועל כן אמרו חז"ל שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ז', כ"ג) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כי שלמה אחר שהקב"ה הבטיח לו החכמה שיחכם מכל האדם, אמר בלבו כי ישיג החכמה עד תכליתה שלא יהיה נצרך עוד לחכמה. אבל אחר כך כשנתחכם הביט בחכמתו כי היא רחוקה ממנו וצריך אליה עוד ביותר ויותר. וזה שאמר הכתוב (איוב כ"ח, י"ב) והחכמה מאין תמצא כי זה שהוא חכם ויודע באמת שהוא צריך אל החכמה ומבקש מה' יתברך שיוסיף לו חכמה אז הקב"ה מרבה חכמתו ונותן לו עוד חכמה בכל יום ויום יותר. אבל מי שהוא סכל ואינו מבין שהוא צריך אל החכמה, כי כל סכל נדמה לו שאין בעולם חכם ממנו, והוא מלא חכמה עד תכליתו, אי אפשר ליתן לו חכמה מאחר שאינו חפץ בה. ועל כן אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה כי הוא חפץ בחכמה ויודע שצריך אליה ותן לחכם ויחכם עוד. ולא כן בכסיל שאין חֵפֶץ בכסילים אל החכמה כי הוא מלא ממנה. ועבור זה הנה החכמה מאין תמצא כלומר מי שהוא בבחינת אין שיודע שעדיין אין לו חכמה הוא יכול למצוא החכמה ולא הכסיל.

וזה מאמר הכתוב (ישעיה מ"ב, ח') אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן. כי ידוע אשר שם הגדול והקדוש הוי"ה הוא סוד הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה והכל נכלל בו מן המקור העליון באר מים חיים מים הנובעין כל הברכות עד בור התחתון העומד לקבל כל ההשפעות והטובות. ואם הוא באמת מבריח מן הקצה אל הקצה ששתי קצותיו מחוברין ומיוחדין והיו לאחד שאין משתנה השפע הטוב בקצה האחרון מכאשר הוא בקצה הראשון אז נקרא אני ה' לא שניתי (מלאכי ג', ו') שלא נשתנו מי המקור המתוקים למים הרעים ואז נקרא אני ה', כי מקור מים הזכים נקרא בחינת אי"ן לרוב רוחניות העלמו, וכאשר לא ישתנו מי מקורו נקרא מקום התקבלות המים אנ"י, שהוא אותיות אי"ן ולרמז שהוא בבור התחתון כמו בבאר העליון, ואז גם הבור נקרא באר כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים שלמטה שנותנת טרף לביתה וגו', והיא השכינה הקדושה הנקרא אני כידוע לחכמי לב (זוה"ק חלק א', רכ"ד:), ואז וכבודי לאחר לא אתן שח"ו לא יהנו ולא יביטו כלל בחינות החיצונים למים המתוקים האלה. מה שאין כן אם ח"ו משתנה מי המקור על ידי עכירת הצינור שהוא על ידי פסול המחשבה אשר בתורה ומצוות ח"ו החיצונים נהנין מהשפע כי יש להם בה יד. וזה שאמר הכתוב (ויקרא י"ח, ד') את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו ללכת בהם אני ה' וגו', פירוש שתשמרם ותעשם באופן הזה ללכת בהם אני ה' שטוב הברכה והשפע שהולך דרך הם בבחינת הצינורות יהיה בבחינת אני ה' שלא ישתנה הברכה מן המקור אל מקום ההתקבלות רק שיהיה שמו כאן אנ"י כאשר במקור אי"ן כנאמר. ולזה אמרו חז"ל (בראשית רבה א', י"ד) בפסוק (דברים ל"ב, מ"ז) כי לא דבר רק הוא מכם וזה לשונם: כי לא דבר רק ואם רק הוא מכם וכו', כי היה קשה לחז"ל שלפי לשון הכתוב הוה ליה למימר כי לא דבר רק הוא לכם ופירשוהו כי הנה באמת ודאי כל התורה והמצוות לא דבר רק הוא, כי הם מלאים בכל מיני שפע וגדולה וברכה, ואם רק הוא שח"ו שאין מגיע הברכה לכם הוא מכם שאין אתם שומרין הצינורות כראוי שיהיה זך ונקי מתחילתו ועד סופו, ולכן הוא מרה באחרונה. ואפשר לזה אמר דוד המלך ע"ה (תהלים קי"א, א') אודה ה' בכל לבב וגו', כי הלב הוא הפנימיות וחיות כל דבר ודבר, והן פנימיות מעשי האדם ופנימיות המצוה שהוא הצינור השפע, הכל יקרא לב. והיה דוד רואה תמיד שיהיה ה' בכל לבב בכל הפנימיות כולו רק שם ה' שלא ישתנה מתחילתו ועד סופו, הן בלבבו הגשמי שלא יתערב בכולו שום מחשבת חוץ והן בלב הצינור שיהיה סוף המעשה כמו המחשבה תחילה בבחינת אני ה' לא שניתי ויהיה ה' שמו בכל לבב כולו בשוה. והנה נודע אשר השכינה הקדושה נקראת כבוד ה' לפי שמקבלת השפעתה מל"ב נתיבות החכמה המוזכרים בספר יצירה ואז הוא בחינת אני ה' ממש כי החכמה רומזת לבחינת אין בסוד הכתוב (איוב כ"ח, י"ב) והחכמה מאין תמצא. וכשתרד ההשפעה אל השכינה הנקראת אני אז תקרא כבוד ה'. וזה שאמר משה כאן לבני ישראל זה הדבר אשר צוה ה' תעשו כלומר שתעשו ממש זה הדבר שצוה ה' בלי שום מחשבות דבר אחר ופסולת חוץ רק זה הדבר שצוה ה' זך ונקי כי מחשבת חוץ לא צוה ה' וכשהמצוה הוא זכה הוא זה הדבר אשר צוה ה' ממש ואז וירא אליכם כבוד ה' שתתגלה ותתראה אליכם ההשפעה הטובה המתוקה הצלולה המכונת על שם כבוד ה' ומאי"ן יבוא עזריכם עד בחינת אנ"י שהוא מקום ההתגלות ואז וירא אליכם בבחינת גילוי כבודו יתברך כבוד ה' ומקורך יהיה ברוך ומושפע בחיים וברכה ושפע ממחיה החיים ברוך הוא בכל מיני ברכות כאשר במקור כן למטה ואני ה' לא שניתי כמדובר.