Musar על איוב 28:12

מהו אותו כח ואיך נקראנו? הוי אומר ככתוב! "ה׳ בחכמה יסד ארץ וגו" (משלי ג:יט), כלומר: יסוד הארץ המחזיק אותה והמקיימה תמיד, הוא "חכמה", היינו כח רוחני בלתי מושג, כדברי הכתוב (איוב כח:יב)! "והחכמה מאין תמצא" וגו׳. "אין" הוא הכח הרוחני הנצחי הטמיר והנעלם שממנו, ובו תימצא החכמה אשר עליה נתיסדה תבל ומלואה, והיא מהוה את כל עורקי מציאותה לעולם.

והנה מצינו התורה נקראת על שם ה', כמו שאמר (תהלים יט, ח) תורת ידו"ד, ונקראת (יהושע ח, לא) תורת משה, והארכתי בענין הזה בהקדמת תולדות אדם (בית חכמה תניינא ד"ה ובמדרש רבה), גם במסכת שבועות שלי (פרק תורה אור ד"ה מתחלה אקדים), כי הש"י מסר למשה רבינו ע"ה כללים כמו שנאמר (שמות לא, יח) ויתן אל משה ככלתו, ואמרו במדרש (שמ"ר מא, ו) כללים מסר לו, ובזה הבין משה תורה שבעל פה. ואמר לו הקב"ה, אמת הוא כפי אשר הבנת. ועל כן תורה שבעל פה נקראת על שם משה, והיא כלת משה. ופירש מהאשה הגשמיית, והתורה שבעל פה שהיא מצד המלכות היא אשתו, כמו שאמר הזוהר (ח"א רלו, ב), איש אלהים, בעלה דמטרוניתא, כי הוא מצד התפארת בסוד הדעת המתאצל מחכמה ובינה, אשר על זה בא הרמז והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה (איוב כח, יב), וכתב הציוני מאין הוא הנעלם ממשה מ"ם שי"ן ה"א, ומאי"ן בגימטריא זגנזגא"ל שהוא רבו של משה. ובגימטריא ק"א, השונה פרקו ק"א פעמים (חגיגה ט, ב). על כן משה בעלה דמטרוניתא, ונקרא איש אלהים. והן אמת שעשרה נקראו איש האלהים, משה, אלקנה, שמואל, דוד, שמעיה, עדו, אליהו, אלישע, מיכה, אמוץ, מכל מקום יש חילוק בין משה לביניהם. כי איש אלהים הנאמר במשה, פירושו איש של אלהים שהוא המלכות, כמו (רות א, ג) איש נעמי. ואיש אלהים האמור בנביאים, פירושו איש משל אלהים, כלומר דביקים בו. ועוד תמצא אצל משה לעולם יקדים שם העצם שלו כמו הכא משה איש האלהים, וכתיב (דה"א כג, יד) משה איש האלהים בניו יקראו על שבט לוי, הזכיר שמו ואח"כ איש אלהים. משא"כ בשאר נביאים. ועל ענין זה שנקרא בעלה דמטרוניתא ואמרו רז"ל אין בעל מת אלא לאשתו (סנהדרין כב, א), בא הרמז במיתתו (דברים לד, ח) ויתמו ימי בכי אבל משה, בכ"י אב"ל בגימטריא אדנ"י שהוא המידה הזאת כלת משה:

והנה במשה כתיב (שמות ב, י) מן השמים משיתיהו, אבל הדברים אף שהם למטה גשמיים, למעלה הם רוחניים. זהו שם האחד אליעזר, אמר האחד המיוחד ולא נתפרסם שם אליעזר רק בזמן מתן תורה, כי אז נתפרסם סוד הענין, ולמה שהיה במשה רבינו ע"ה מצד ההכנה שהיה מוכן לה, עתה יהיב הקב"ה החכמה הנפלאה לו. והחכמה מאין תמצא (איוב כח, יב), אותיות מאין היא הנעלם מאותיות משה, דהיינו מ"ם שי"ן ה"א כמו שכתב הציוני פ' וזאת הברכה, מאי"ן עולה ק"א, רומז למה שאמרו רז"ל (חגיגה ט, ב) אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים, לשונה מאה ואחד: