Chasidut על איוב 28:7

והנה איידי דאתא הפסוק לידו מפרשו לגמרי, דהיינו מהו תיבת אמו"ן, ומפרשו דתיבת אמו"ן הוא כולל כמה בחינות מופלאות בתורה. אמון פדגוג ר"ל שתוכל לפרש אמון פדגוג היינו מגדל ומנהל, שכל הדברים שבעולם נתגדלו על ידי אותיות התורה, ויציבא מלתא דא בסוד חכמי האמת שמתחילה היו האורות העליונים בבחינת נקודות, ונתגדלו על ידי קבלת הארת התורה, דהיינו אותיות עולם המלבו"ש להתהוות בבחינת פרצופים. עוד יתפרש אמו"ן מכוס"ה, ר"ל נודע המציאות, רק שמכוסים בלבושים אבל על ידי לבושים ניכר הפנימיות. כי הנה חיות כל הענינים הנמצאים בעולמות, הן הנה מאותיות התורה וצרופיה, למשל אפילו בדברים הגשמיים על ידי צירוף האלפ"י ביתו"ת, דהיינו בצירוף הא' עם הב' ועם הנו"ן נתהווה אב"ן, והן הנה עד העשיה הגשמית החיות משתלשל, והאותיות התורה מסתתרים בו על ידי לבושים צמצומים רבים ממדריגה למדריגה עד בחינת האב"ן הלזו, ואלו יצוייר שיסולק מהאבן אותיות התורה הנ"ל המושפעות מרצונו ית', אזי יתבטל האבן ממציאותו והיה כלא היה. וזה חכמות אדם הראשון בקריאת השמות, שהבין בלבוש איזה צירוף מהאותיות התורה מסתתרת בו להתהוות מאין ליש, וזה השם קרא לו, והבן. ממילא כשאנו רואין אפילו איזה דבר מוגשם בתכלית, אזי צריך לידע ששם מסתתר בתוכו על ידי צמצומים אותיות התורה כפי השם אשר נקרא בלשון הקודש מאותיות התורה. ועל כן נקרא התורה אמון מכוס"ה, שנודע מציאותה בכל הנבראים רק שמכוסה בהעלם גדול. עוד יתפרש אמון מוצנע, שמוצנעת התורה בלא הודע מציאותה, שמציאותה בעצמה בלי הלבשה לא נודע כלל ונעלם מאוד כנודע, אשר לזה חשקו מלאכי השרת להשיגה, כי בודאי לא חשקו על בחינת פשוטי התורה בצירופים כאשר מלובשת בתוכנו, כי בודאי ידעו כי מצות התורה יצטרך לגשמים, ותשובות אדונינו משה היתה להם שאינו בחוק האפשרית לקבל מציאות התורה בעצמה מבלי לבוש הגשמיים, כי היא נעלמה מעין כל חי (עיין שבת פ"ח ע"ב), והוא נתי"ב [רל"א שערים פנים ורל"א אחור, גימטריא נתי"ב] לא ידעו עיט (איוב כח ז), ואי אפשר לקבלה אם לא בהתלבשות במצות גשמיים. ויציבא מלתא דא שבחינת התורה בעולם המלבוש רל"א שערים פנים ורל"א אחור, לא תושג אם לא על ידי התלבשות מעולם ועד עולם. ולזה נקראת התורה אמו"ן מוצנ"ע.

ומה שאמר תחלה הסתכל בג׳ דברים ואין אתה בא לידי עבירה ואל אמר לעבירה כוונה בזה כי תורה בגי׳ תרי״א אנכי ולא יהיה לך מפני הגבורה שמענו הטעם כי כל התורה תלוי בשני מדות אהבה ויראה כי כל פקודא דלאו איהי בדחילו ורחימו לא סלקא לעילא כידוע מהזוהר ואנכי הוא מצות עשה מסטרא דאהבה ולא יהיה לך הוא ל״ת מסטרא דיראה והם נקראים ידים כמו שעל ידי ידים לוקחים דברים הצריכים כן על ידי אהבה ויראה נוכל לקבל כל התורה ובכל אדם נשתלשל אהבה ויראה בכדי שיוכל לעבוד את ה׳ אך שירדה במדריגות תחתונים ונשתלשל שם על דרך משל האדם אוהב דבר מה אם עיני שכל לו מבין כי זה נמשך מאהבה השרשית שלמעלה ע״ד (תהלים ל״ד, ט׳) טעמו וראו כי טוב ה׳ ר״ל כשהאדם טועם ורואה בטעמו ומבחין שהוא טוב ידע כי הטוב ההוא הוא ה׳ חיותו יתברך שמו ועל דרך זה אמר הכתוב (קהלת ט׳, ט׳) ראה חיים עם האשה אשר אהבת ר״ל בבחי׳ הזיווג שהוא על ידי אהבה תראה שלא תהיה האהבה רק באהבת אשישי אהבתו של הבורא יתברך שמו כי איש ואשה שכינה שרויה ביניהם ונשתלשלה האהבה למדריגה התחתונה ויראה לקשרה בשרשה להיות דבוקה בחיים כי אהבה דנחית מדריגה קרי ביה וימת וכן עד״ז היראה שנפלה במדירגה התחתונה לירא מפני העונשים והחיצונים וכשאדם משתמש ח״ו באהבה ויראה חיצונים נקראים ידי עביר הכי אהבה ויראה נקראים ידים כנ״ל וכשהוא מתנהג בחיצונים הם ידים לעבירה היפך מה שהיה ראוי להיות ידים לקדושה ולכן אמר דוד המלך ע״ה (תהלים קל״ד, ב׳) שאו ידיכם קודש שתשאו ותעלו האהבה ויראה שהם הידים למקום הקודש ואז וברכו את ה׳ וזה אין אתה בא לידי עבירה כשתסתכל בג׳ דברים הנ״ל תתקשר באהבה ויראה העליונה ותשאו למקום קודש ידיכם. והנה האדם נברא בצלם אלהים הם רמ״ח מ״ע כנגד רמ״ח אברים ושס״ה ל״ת כנגד שס״ה גידין ושורש הכל אהבה ויראה הידים להעלותן בקודש כאמור ועל ידי זה יתעלה מעלה מעלה והנה אמרו רז״ל נ׳ שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חוץ מא׳ ויש להבין למה אמר וכולם נתנו היה לו לומר ומ״ט נתנו למשה אך הענין הוא תכלית הידיעה היא אשר לא תדע ומפורש אצלנו במקום אחר שכל המ״ט שערים נוכל להשיג ושער הנו״ן הנקרא (איוב כ״ח, ז׳) נתיב לא ידעו עיט הוא עצם אלהות יתברך שמו שאין מי שישיגו ובלתי אפשרי הוא וכשבא אל שער הזה ומשיג שהוא עצם אלהותו אשר אין בשום אופן לשום נברא מעליונים ותחתונים בכח להשיגו היא תכלית הידיעה רצה לומר אשר משיג הידיעה אשר אי אפשר לידע כל זה מבואר במקום אחר וכאן באנו בקצרה לכן משה רבינו ע״ה השיג גם שער הנו״ן ומפרש הש״ס כולם נתנו למשה והיינו גם שער הנו״ן דהיינו שהבין חוץ מא׳ שאין בכח והשיגו וזהו השגת שער הנו״ן והנה אף דכתיב (דברים ל״ד, י׳) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בנבואות לא קם אבל יכול להיות כ״א שיבא למדרגת משה בצדקתו כמבואר במדרש אין לך דור שאין בו כמשה וכו׳ ויוכל להכניס דרך השערים הנ״ל. וזהו דבר אל בני ישראל קדושים תהיו שכולם יהיו קדושים וידבקו החומר אל הצורה ויתעלו למקום הקדושה על ידי שאו ידיכם קודש כאמור ועל ידי נו״ן שערי בינה שנבראו יוכל לשער ולהשיג מה שבכחם להשיג ועד״ז נקראים שערי בינה כי נודע בשערים שעלה כל חד כפום מה דמשער בליביה ועל ידי השערים כולם יכנסו לפנים ואמר יכול כמוני שישיגו גם שער הנו״ן הוא עצם אלהותו יתברך שמו ת״ל כי קדוש אני ה׳ קדושתי למעלה כו׳ ר״ל אף שתשיגו השער הנו״ן היא השגה שאני למעלה מקדושתכם ואינו מושג כלל זהו עצם ההשגה אבל לא שתשיגו אלהותו כי לא יראני האדם וחי והבן: