Chasidut על איוב 3:4

זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, יש להבין מהו ענין הזכירה שצריכין לעורר, הלוא אין שכחה לפני כסא כבודך, ומה שייכת לשון זכירה, ונראה דהנה כתיב ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וידועין דברי זוה"ק פי' אמור שאומרים קודם תקיעות, ולפרש הדברים יש לומר דנהר נגזר מלשון אור וכמ"ש (איוב ג' ד') אל תופע עליו נהרה, וכן כתב הרמב"ן ריש פ' מקץ שיאור ונהר הכל נגזר מלשון אור מפני שנעשו בסיבת המאורות, וידועין דברי האר"י ז"ל בפי' יוצר אור ובורא חושך, שבריאה היא למעלה מיצירה ושם מחמת רב האור אי אפשר להסתכל בו וע"כ מכונה בשם חושך, וכן יש לפרש עבר הנהר למעלה מן האור, והיינו כי ישראל עלה במחשבה, כי בחירת ישראל היא למעלה מהטעם הנגלה כי שם אינה שולטת שום השגה מהנבראים והוא בהעלם גדול, וזהו שאנו צריכין להמשיך שתהי' בחירה הזו נראה לעין כל בהתגלות כמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, אף כי אין עמי הארץ רואין את שם ה' כי אין להם שייכות והשגה באלקית, רק ע"י שרואין הצלחת ישראל אף בזה העולם למעלה למעלה יוצאין מהיקש הטבעי בזה הם רואין כי מאת ה' היתה זאת לעם ה' אלה, וזה היא לשון זכירה שדבר שהוא בהעלם יבוא בהתגלות, ומבשרי אחזה אלקי, כמו למשל באדם שנזכר דבר שהי' אצלו קרוב לשכחה ולא נשאר במוחו רק רושם בהעלם גדול והא נזכר ומוציאו משכלו הנעלם להתגלות לבו, כן הדבר באלפי משלים דבר שהי' בראשית המחשבה בהעלם ומוציאו להתגלות בזה העולם: