Chasidut על איוב 3:5

ואכן כיוונו שיזכיר לו כי יום הזה אשר איננו עובד בו לבוראו ובפרט אם יעשה בו עוד דבר שלא כרצונו ח"ו הרי היום ההוא יום המיתה נקרא בשורש נשמתו והוא חושך ממש (על פי איוב ג', ה') ואל יופע עליו נהורא תשכון עליו עננה, וידוע אשר קילקול יום זה אין לו תמורה ביום אחר כי הלא כל יום ביומו צריך לעבוד בו עבודת ה' לתת לו מעין ברכותיו כמאמר חז"ל ואם יעבוד בכל ימיו מעתה, לא יתוקן בזה היום העבר בפגמו אם לא על ידי תשובה גדולה ומסירת נפשו למיתה שאז ממשיך אורה מטל שעתיד בו הקב"ה להחיות המתים ובו מחיה יום המיתה במקצת, ולפעמים אי אפשר לתקנו כי אם על ידי ביאת נשמתו לעולם הזה אחר פטירתו וזה ודאי הוא עונש קשה שאין קשה ממנו, כי הלא בכל יסורי גיהנם על כל פנים קץ וסוף להם, ואחריהם הוא טהור מכל וכל. אבל אם יצטרך לבוא פעם אחרת לעולם הזה ידוע לכל מהמקרים ופגעים רעים שבעולם הזה מיום הולדו עד יום מותו שאין שיעור וערך להם, ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי שיאמר אחד מישראל שטוב לו בעולם הזה וכל אחד יש דבר אחר לפניו זה צער גידול בנים וזה צער פרנסה וזה צער הבריאות וממש אין רגע בלא פגע, ועל כולם צער עבודת בוראו שלא די שאינו עובדו כראוי כי אם אף ח"ו מנאצו בעבירות רעות קלות או חמורות רחמנא ליצלן. ונמצא אם לא יראה האדם עודנו חי על פני האדמה להשלים ימיו ושנותיו לבוא בהם לפני בוראו בעבודה תמיד ויחסר אחת מהנה יצטרך לבוא בגילגול לתקנו, ודאי שאין עונש קשה ומרה כזה להביט פעם שנית בהבלי העולם הזה ופגעיו וללחום עם יצרו תמיד וכולי האי ואולי אם יתקן, או אפשר יקלקל עוד חלילה.