Chasidut על איוב 33:29
ערבי נחל
עוד ישים האדם אל לבו שיש עוד יסורים היותר קשים מזה רח"ל, כי יש עבירות שאי אפשר שימורק ע"י גיהנם, כמארז"ל (יומא פ"ו.) בד' חלוקי כפרה. והוצרך להיות מגולגל. ובענין הגלגול הקשו המפרשים שיש סתירה, כי הפסוק אומר (איוב לג, כט) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר דהיינו שאין מגולגל רק ג' פעמים, ובמקום אחר מצינו שיוכל להתגלגל אפילו אלף פעמים. והתירוץ הוא, כי הרשע יתגלגל בדומם שהוא כל כדור הארץ ואבנים וכיוצא, ושם נקרא הנפש ההיא אבידה כדבר האבוד כמו מי שאובד מרגלית יקרה תוך הר מלא חול, שאף שנודע שהמרגלית מונחת באותו הר מ"מ הוא דבר אבוד כי אי אפשר למוצאה תוך ריבוי חול ההוא. ויוכל להיות שיגולגל אלף פעמים מדומם לדומם אחר, ואח"כ מתתקן מעט ויוצא מהדומם ומגולגל בצומח, וכאשר נעקר הצומח מהקרקע או יבול עלהו מרגיש הנפש ההוא טעם מיתה ויכול גם שם להתגלגל אלף פעמים מצומח לצומח אחר, ובכל אחד טועם ומרגיש טעם מיתה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ליקוטי מוהר"ן
ד וְאוֹר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת הַכְּלוּלִים בַּוָּא"ו שֶׁל כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (איוב ל״ג:כ״ט): הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר. פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ הֵם בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת שֶׁל מִלּוּי שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת (פֵּרוּשׁ, כִּי שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שֵׁם הֲוַיָה בְּמִלּוּי אַלְפִין הֵם בְּגִימַטְרִיָּא טַל, וְהֵם בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת, וְהֵם כְּלוּלִים בְּהַוָּא"ו שֶׁל הַשֵּׁם). עִם גָּבֶר – שֶׁהֵם כְּלוּלִים בַּבְּרִית, כִּי כָּאִישׁ גְּבוּרָתוֹ, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא בְּרִית: בּוֹעַז (תיקון לא) – בּוֹ עַז, בּוֹ תֻּקְפָּא.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ערבי נחל
וזהו כוונת הפסוקים הנ"ל זכר אני מה חלד כו', כי כתב במגלה עמוקות על מש"ה (איוב לג, כט) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, דהאי קרא מיירי בגלגול ומה שקראהו בתואר גבר ראשי תיבות גומלי חסדים ביישנים רחמנים, שאלו ג' סימנים יש בישראל כמשרז"ל (יבמות ע"ט:), ומדות הללו באדם הם סימן שיש בו נשמה קדושה שחוצבה ממקום הקדושה, ולכן הקב"ה מרחם עליה ומתגלגלת כדי שלא תשתקע הנשמה זו ח"ו בגיהנם ע"כ. ולז"א, על מה שוא בראת כל בני אדם, ר"ל שהגופים הראשונים הללו בחנם נבראו, ופירש הדבר כי מי גבר יחיה, פירוש מי האיש אשר חי ולא יראה מות, ר"ל כבר ראה מות שמת פעם אחד ועתה חי עוד הפעם, וקראו גבר לכוונה הנ"ל, שמשום הכי מתגלגל, והטעם ימלט נפשו מיד שאול, דמשום הכי מתגלגל כדי שהנשמה תנצל מגיהנם, ואם כן איה חסדיך הראשונים, ר"ל המצות של הגופים הראשונים איה הם מאחר שהגופים ההם נאבדים, ועל זה ביקש זכור ה' חרפת כו', הכוונה כמש"ל שהעניו אינו מתגלגל. והנה עניו היינו שנעלב ובידו להשיב ולעלוב והוא שותק, אבל מי ששותק בהכרח זה אינו נקרא עניו, וכמשרז"ל ראש השנה י"ז. אליה וקוץ בה לשארית נחלתו למי שמשים את עצמו כשיריים, ולכן ביקש יהי רצון מלפניך שהחרפות שסובלים ישראל מהעכו"ם תחשב להם ג"כ לזכות כאלו הם ענוים מצד עצמם ולא יצטרכו להתגלגל, וזה אמר דוד המלך ע"ה רק בדרך תפלה, אבל באמת אין המדה כך אלא צריך דוקא תכלית ענוה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy