Chasidut על איוב 37:11
באר מים חיים
עוד יאמר הכתוב קדושים תהיו וגו'. על דרך שביארנו במקום אחר בפירוש מאמרם ז"ל (יומא ל"ט.) אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו מלמעלה הרבה וכו' ולכאורה אומרם מלמטה ומלמעלה הוא ללא צורך והכל יודעים שהאדם הוא למטה והקב"ה מלמעלה. ואכן כי הן אמת עיקר הקדושה הוא במה שהקב"ה משפיע עליו אור קדושתו יתברך בחיות הרוחניות אורות המוחין הגדולים ומאיר ומקיפו בענן אורו יתברך כמו שאמר הכתוב (איוב ל"ז, י"א) יפיץ ענן אורו, ומסתירו בסתר כנפיו עד שנמצא שהוא ממילא קודש לה' ומופרש ומובדל מכל דברים החיצונים כי אור קדושת ה' מקיפו מכל צד וזר לא יקרב אליו כי קדוש הוא וממילא הוא מובדל ומופרש מכל בחינות תאוות עולם הזה ומחמדיו ולא יתאו למטעמותיו ולא יחפץ בנופת צופיו כי אור חיות ה' שורה בקרבו עד שלבבו וכל אבריו אינם פונים רק לה' ותמיד בוערים וחושקים ומתלהבים ודורשים ומבקשים איך לעשות נחת רוח לפניו יתברך ולעבדו באהבה ויראה. ואפילו בעת עוסקו בדברים התחתונים מאכילה ושתיה וכדומה מכל דברי עולם הזה אינו מרגיש כלל בטעמיהן בשום אופן בעולם כי לבבו בוער בו לדבר אחר לעובדו יתברך. וכמו אדם אשר יזדמן לו משא ומתן גדול שיודע שירויח על ידו הון רב אז אפילו בעת אוכלו אינו טועם מאומה אם אוכל אם לא כי לבבו טרודה ומהומה בהמשא ומתן ההוא איך לעשותו ואנה לרוץ אחריו ולא יערב לו אכלו בפיו. וכן הדבר הזה לצד בעירת אש בלבבו איך לדרוש ה' ולעשות נחת רוח לפניו אינו טועם מאומה מכל מעדני עולם. ואור הקדושה הזו היא הבאה מלמעלה מאור ה' ואינו ביד האדם. ואך כי הוא יתברך לא ימנע טוב להולכים בתמים ומצדו יתברך אין שום מניעה להרבות אור קדושתו על כל אדם מישראל ורק אם גוף האדם אינו מזוכך ומטוהר מכל טינופת תאוות הבלי עולם הזה וממלא את תאותו בכל דברים החיצונים באכילה ושתיה ומשגל וכדומה. וכל התאוות האלה למלאות תאותו הוא מבחינת הסטרא אחרא והחיצונים והקב"ה הוא עוצם עיניו מראות ברע ולא תוכל אור הקדושה להיות חופף על האדם הזה לרוח הטומאה השורה עליו ממילוי תאות החיצונים, ובפרט אם יש בידו עוון. שכל עוון הוא קוץ ממאיר וסילון מכאוב להשראת שכינתו יתברך על האדם. ועל כן הקדושה בורחת מאדם הזה ולא תשרה עליו עבור טומאת הקליפה אשר עליו כמאמר חז"ל (עבודה זרה ה'.) כל העובר עבירה אחת מלפפתו ומוליכתו וכו' רבי אליעזר אומר קשורה בו ככלב וכו' עד כאן. ולזה אמרו אדם מקדש עצמו מעט מלמטה פירוש בדברים שלמטה מכל תאוות הגופניות שלא למלאות תאותו מהם, ולזבוח יצרו תמיד בעת תוקף התאוה לשבור לבבו בקרבו וימשוך ידו ממנה ולהיות עוסקו בדברים ההם על צד הקדושה והטהרה כאשר ביארנו כמה פעמים ובפרט בחיבורנו סידורו של שבת (שורש החמישי ענף א' ב' וג') ומכל שכן בשמירת חטא ועוון להשמר אפילו משוגג בכל כוחו ומכל שכן ממזיד ח"ו ואז הקב"ה מקדשו מלמעלה באורות הקדושה אורות פנימים ומקיפים מכל צד כי הוא יתברך חפץ מאוד לקדש האדם, ותיכף כאשר ימצא לו מקום מזוכך מעט שיוכל להופיע עליו באורו ודאי מקדשו ומטהרו ומפיץ עליו ענן אורו יתברך כאשר יוכל שאת.
Ask RabbiBookmarkShareCopy