Chasidut על איוב 38:13

וְזֶהוּ (איוב ל״ח:י״ג): לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה; כִּי עַל־יְדֵי הָאַרְבַּע כְּנָפוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע רָאשִׁים הַנַּ"ל, עַל־יָדָם וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים, בְּחִינַת מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, כַּנַּ"ל:

ובסכות מפטירין ביום בא גוג לרמז כמו שנאמר (איוב ל״ח:י״ג) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה וגו' היינו כי בסוכות הוא זמן אסיפה לבית והתבואה הנאסף מן השדה הוא מלאה פסולת כי בכל הצמיחות מוכרח להיות פסולת ג"כ ואלו הפסולת רומזין כדאיתא בגמ' (שם) כשיעמדו במומן יעמדו כדי שלא יאמרו אחרים המית ואחרים החי' וכו' וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שמדבר שהי' האדם סובל ממנה הרבה לא נשכת ממנו לעולם ולכך יעמדו במומן כדי שיכירו א"ע כי בדבר שלא הי' לו להאדם שום סבלנות בנקל לו מאד להאדם לשכוח מה שאין כן במה שהי' סבל האדם והי' דואג בה זאת זוכר אדם לעולם וזהו במומן יעמדו כלומר שזה בעצמו שהי' סובלים ודאיגו במצות וזאת הדאגה נקרא בזוה"ק (שלח קס"ט.) עצבוני דרוחי וכו' ודוקא ע"י הסבלנות והדאגה מזה המום יכירו את עצמם היטב בתפיסתם הקודמת שהי' אצלם מלפנים ויהי' רואים מפורש שהתחי' הוא מה דהוי ולא מה דלא הוי ועל זה רומזים צמיחות הפסולת בהתבואה שהתחי' יהי' דוקא במומם ואח"כ כשמאספין התבואה אל הבית אזי מנקין אותה מהפסולת וזה רומז כדכתיב לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה ואזי יהי' נגמר תחית המתים בתכלית השלימות כי תחית המתים של פסח הוא התחלת התחי' שבמומם יעמדו ויהי' ניכר עדיין הפסולת שסבלו מהם כבר אבל אח"כ בסכות יתרפאו לגמרי ממומן שיהי' כדכתיב לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה וגו' ואז יתבטלו כל הפסולות המפרידים והמסתירים את אור אחדותו ית':

קטז. לֶעָתִיד לָבוֹא כְּתִיב "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה". אֲבָל מִי שֶׁהוּא מְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי יַחֲזִיק וְיֹאחַז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק וְיִהְיֶה נִשְׁאָר קַיָּם וְלֹא יִהְיֶה נִנְעָר עִם הָרְשָׁעִים: (שיחות הר"ן סי' כ"ב)