Chasidut על איוב 5:23

ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'. כי כל אשר על הארץ מבהמות וחיות ושאר הנבראים הכל יומשכו אחרי האדם להיטיב מעשיהם או להרע, הלא תראה בדור המבול אשר אחר שפרצו בני אדם בעבירה והרבו לפשוע ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו אז השחית כל בשר את דרכו על הארץ כי האדם הוא היה רב החובל בזה לחבל עצמו וכל יושבי הארץ, וכן להיפך כאשר יתוקן האדם על שלימותו אז גם פרה ודוב תרעינה יחד (על פי ישעיה י"א, ז'), וחית השדה השלימה לך (איוב ה', כ"ג). וזה יורה על הסרת כח הרע והקליפה מהם ולפיכך יהיה להם שלום על כולם, והכל הוא עבור מה שכתבנו למעלה בחיבורנו זה (באופן ו' מפירוש פסוק בראשית) שכל נבראי העולם כולם כלולים בגוף האדם שנלקח מד' יסודות אש רוח מים עפר אשר כל הנבראים כלולים מהם וכאשר יעשה האדם בגופו שהוא ראש ושורש כל הנבראים כן גם המה יעשו לטוב או למוטב ובפרט כאשר אדם רוצה לעשות דבר מצוה עם הנבראים בכח החכמה וחיות הרוחניות שבו הנה הקב"ה בטובו ישלח עזרו מקודש ומתעורר גם חיות הנפש אשר בהנבראים האלו שיעזרו מעצמן על זה הדבר, כמו שאמרו חז"ל (שמות רבה מ"ח, ג') בפסוק (שמות ל"ו, א') ה' נתן חכמה בהמה וגו' שנתן חכמה בבהמה שיבואו מעצמן להיות ניטל מהם למשכן ה', או הפרות שהוליכו הארון נאמר בהם (שמואל-א ו', י"ד) וישרנה הפרות בדרך, ואמרו ז"ל (עבודה זרה כ"ד:) שאמרו שירה, והכל מטעם כי כאשר יצרפה האדם לטוב תתעורר חיות נפשה המוטבע בה מאת אלהים להתאוות ולחשוק לעשות רצון בוראה, ועל כן אמר הכתוב כשתהיו בבחינת פרו ורבו ומלאו את הארץ כאמור שתכוונו בכל עשייתכם מדברים התחתונים הנעשה מנבראי הארץ, ליחד קודשא בריך הוא ושכינתא למען שמו באהבה אז ומוראכם וחתכם פירוש המורא ופחד אלהים שבכם, שיראתם מלהכנס בבחינת התאוה, וכוונתכם רק לשמו, יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים ולא מבעיא בעת אשר תעשו עמם מצות ה' ודאי שיעזרו אתכם לזה כאמור, אלא אף סתם בהטיבכם מעשיכם יומשך גם להם מורא ופחד אלהים שלא יריעו מעשיהם כנאמר, וזה אשר סיים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם ניתנו, כדבר האמור כי את אשר תעשו אתם גם הם יעשו ועל ידכם הם מתנהגים, כמדובר. ועל כן גמר אומר,

והגישו אדוניו אל האלהים והגישו אל הדלת וגו'. פירוש אם כן אומר היצר הרע אמרה התורה שמצוה לשמוע לדבריו והגישו וגו' אל האלהים שתראה לקרב את כל כוחותיו לעבודת אלהים, ולמדה התורה דרך ארץ האיך יקרב אותו, כי והגישו אל הדלת או אל המזוזה כי הנה הדלת והמזוזה המה הפתח לכנוס על ידם אל הבית, וכה תעשה בכוחות היצר הרע שעל ידם יערב לך לגשת בתחילה להכנס אל העבודה, וכנזכר בבחינת הגאוה שהוא היצר הרע ומשובחת בקדושה. וכל זה רק בתחילה כשרוצה לגשת אל הקודש אבל אחר כך פיגול הוא לא ירצה, וכן בשאר כוחותיו החמדה והתאוה ואש הזירוז הכל הוא שעל ידו יבוא אדם לקיים התורה כי יחמוד ויתאוה אליה ויזרז בעבודתו, על כן צריך אתה אל היצר הרע להגישו אל הדלת והמזוזה. עוד דבר זה תעשה לו ורצע אדוניו את אזנו במרצע, כי נודע אומרם ז"ל (כתובות ו':) האוזן נכוית תחילה לאברים וכו'. ועל כן הרוצה לעבוד ה' יתברך עם כוחות היצר הרע ונמצא צריך לעסוק בכל חפצי העולם כאמור ואף על פי כן לא יבטל ממלאכתו לעשות שם קישוטי השכינה, וממילא שצריך גם לשמוע באזנו אשר יצטרך לעבודת בוראו, ומפני שהאוזן נכוית תחילה הזהיר הכתוב בשמירתו ואמר ורצע אדוניו את אזנו במרצע, כלומר זה האוזן השייך לו ירצענו ויחברנו היטב במרצע, מרצע עם מילוי האותיות והכולל הוא מספר קדוש, יקדשנו היטב בקדושה עד שלא ישמיע לאזניו דבר קטן וגדול כי אם לצורך גבוה וסוד עבודתו, ואז ועבדו לעולם שהיצר הרע יהיה עבד לו לעולם כי (איוב ה', כ"ג) עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך, והכל רומז אל היצר הרע שנקרא אבן וחית כנודע.

ואפשר לזה יאמר הכתוב (איוב ה', כ"ג) כי עם אבני השדה בריתך וגו'. כי הבונה ביתו בלא צדק ואינו מתכוון בו לשמו יתברך כי אם בשביל תאוותיו ומחמדיו הגופניות לנוח בו ולהתפאר בו בפני כל יודעיו ומכיריו ולהתגאות בו על הכל. על זה נאמר (חבקוק ב', י"א) אבן מקיר תזעק. כי האבן תזעק אליו נתנני בידי לא אוכל קום לצאת משורש הרע ולחסות בטוב. ואז יפול הנופל עוד יותר ויותר עבור מחשבתו הרעה אשר חשב לעשות. ואמנם אם מעשהו בטוב לשם ה'. נתקיים באבניה ויקם שדה עפרון תקומה היתה לו שיצא מכלל הדיוט ובא לכלל מלך המלכים ברוך הוא שהוא רשות המצוה. ואז עם אבני השדה בריתך שחיות הקדושה אשר שם מחזיק טובה לאיש ההוא על אשר הועלה ואשר הובא לחלק הטוב. ונתקיים בהם (תהלים קי"ח, כ"ב) אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה.