Chasidut על איוב 6:14

וְזֶה בְּחִינַת (ברכות נד:): אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, דְּהַיְנוּ תּוֹדָה, שֶׁהֵם מְפֹרָשִׁין בְּמִזְּמוֹר ק"ז, שֶׁסִּיֵּם בְּסוֹפָם: מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵּי ה'. חַסְדֵּי ה' זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד;

וְזֶהוּ: אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, כִּי כָל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין, עַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד.

והנה ירמיהו הנביא שראה אותן בניוולן וחורבנם שפרקו מעל עצמם עול תורה ומצות ונכרתה ואבדה האמונה מפיהם ורחקו מעל ה', אמר (איכה א, א): "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר" שהוא כינוי לתורה כנזכר, ופירוש בדד הוא גלמוד כמה דאת אמר במצורע בדד ישב - יחידי, כי הם פרשו מן התורה כל עיקר והם לבדם והתורה לבדה, שלא היה להם שום התקשרות, ואמר הנביא הסיבה מה זה ועל מה זה, מפני ש"הָיְתָה לָמַס", כמאמר הזוהר בענין התפילה "מי שלא שם לבו אל עיקר גלות השכינה כי-אם על חסרונו, דימה אותו לכלב ואמר דצווחין ככלבין הב הב, הב לנו חיי הב לנו מזוני כו', חסד דעבדין לגרמייהו עבדין", וכן היה שם בחורבן הבית, והנה אמרו רז"ל על פסוק (איוב ו, יד): "לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד" "שהוא המגדל כלב רע בתוך ביתו שמונע רעים מביתו, שכן בלשון יווני קורין לכלב למס" וזהו שמקונן ירמיה "הָיְתָה לָמַס".