תלמוד על איוב 6:14

הלכה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְל׳ כול׳. הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר וְנִקְנָה הַמִּקַּח אֶלָּא שֶׁנָּהַג מִנְהַג רַמִּיּוּת. אַף לְמִידַּת הַדִּין כֵּן. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. צֵא וְקַח לִי מִקַּח פְלוֹנִי. וְהָלַךְ וּלְקָחוֹ לְעַצְמוֹ. הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר וְנִקְנָה הַמִּקַּח אֶלָּא שֶׁנָּהַג מִנְהַג רַמִּיּוּת. רִבִּי זְעִירָא מֵיקַל לְהוֹן דַּחֲמֵי לְחַבְרֵיהּ זְבִין זְבִינָא וּמַעֲלֶה לֵיהּ עֲלוֹי. אָמַר רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. אַף לְעוֹשֶׂה עֲלוֹי חֲבִילהָ רַבָּנִין קְרֵיי עֲלוֹי לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב.

לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. כָּל־הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וגו׳.