Chasidut על אסתר 8:15

לכולם נתן לאיש וכו' לבנימין וכו' וחמש חליפות שמלות (בראשית מה, כב). ואמרו רבותינו ז"ל (מגילה טז.) אפשר דבר שנצטער אותו צדיק יכשל בו זרעו אלא רמז לבנימין שיצא ממנו מרדכי שיצא מלפני אחשורוש בחמשה מלבושים כמו שכתוב (אסתר ח, טו) ומרדכי יצא וכו'. ונראה בסייעתא דשמיא ליתן טעם ושבח לדברי חכמינו ז"ל דברוח קדשם רמזו לבנימין נס מרדכי כי יוסף ובנימין מאם אחת היו והראה לו שמקרה אחד יקרה לשניהם כמו דיוסף נתעלה על ידי חלום שחלם לפרעה כן מרדכי שיצא מבנימין נתעלה על ידי חלום כמאמר רבותינו בתרגום ובמדרש (אסתר רבה י) דבלילה ההוא נדדה שנת המלך, שחלם לו שהמן רצה להורגו ועל ידי כן נתמלא עליו חמה וצוה אותו להלביש את מרדכי ולהוליכו ברחוב העיר וכמו שיוסף היה אף על פי כן תחת רשות פרעה כפירוש רש"י בפסוק (בראשית מא, מ) רק הכסא אגדל ממך, כמו כן מרדכי שיצא מבנימין אף על פי שנתעלה היה תחת רשות אחשורוש כמאמר חכמינו ז"ל (מגילה יד.) הכא אכתי עבדי אחשורוש אנן עיין שם. זהו כוונת רבותינו ז"ל שרמז לבנימין במה שנתן חמש חליפות שמלות, שמרדכי שיצא מזרעו שוה לו. מעתה נראה לי, דכל מעשי שבטי יה הקדושים והטהורים סימן טוב לבנים ויוסף רמז לגאולת מרדכי וישראל מהמן הרשע כו', כמו כן שמעון ולוי בהריגתם לשכם רמזו גאולת חנוכה מאומה הרשעה דממש דומה לו דכמו דגבי שכם היה קצת על ידי מלחמה של שמעון ולוי וישועת ה' עזר להם, כמו כן בחנוכה היה על ידי מלחמה של חשמונאי ובניו והשם יתברך עזר להם למסור גבורים ביד חלשים כו'. מה שאין כן בפורים לא היה שום סיוע התחתונים. ולהכי בחנוכה דהיה על ידי מעשה דשמעון ולוי בשכם שהם גרמו בשכם לפעול שיהיה לבניהם ישועה כדומה לשכם לכן היה בחנוכה הנס על ידי חשמונאי ובניו דהיו כהנים שבאו משבט לוי דכן בשכם היה לוי הלוחם וגם כן במלחמת חנוכה היה אחד מבני מתתיהו שמו שמעון כנזכר בספר יוסיפון, שהיה כובש המלחמה על ידי שמעון כמו בשכם. ומעתה יאיר עינינו בתורתו זהו שאמר יעקב (בראשית מט, ו) שמעון ולוי וכו' וברצונם עקרו שור, רמז שבאותו מעשה שכם עשו פעולה לעקור שור כמאמרם ז"ל (ירושלמי חגיגה ב, ב) שרצו היונים שיכתבו על קרן השור שאין להם חלק באלהי ישראל, הם עקרו לזה שלא יצטרכו לכתוב על קרן שור זהו עקרו שור, מחמת שפעלו לבניהם שחשמונאי ובניו ינצחו היונים. ואמר בקהלם אל תחד כבודי, על פי דכתב הרמב"ן ז"ל דחשמונאי ובניו מה שנקמו מה טוב עשו, אפס במה שנטלו המלוכה לעצמם לא נכון כן, כי המלוכה ליהודה ניתנה לבד עיין שם. וכבוד נקרא על שם מלכות שלמלך יאה כבוד ועוז. ובקהלם אל תחד כבודי, שכבודי לא יתיחס עם כבודם, דהיינו המלכות שנטלו חשמונאי דנקרא כבוד על ידי רשימת שמעון ולוי בשכם כנ"ל, כי איננו חפץ בזה שיטול מלכות רק יהודה. ועיין בפירוש רש"י שפירש פסוק בסודם אל תבא כו', במעשה שכם:

ומקלל אביו כו' (שמות כא יז). "ומקלל תרין במסורה. דין ריש פסוק. ואידך סוף פסוק בשמעי יצוא יצא ומקלל (שמואל ב' טז ה). לרמז דין מקלל "אביו, נהרג על ידי מי שהוא ראש ותחילתו, היינו אביו על שקילל את אביו. ודין שמעי ניצול על שם סופו, שהיה עתיד לצאת ממנו מרדכי אשר נכתב בו (אסתר ח טו) ומרדכי "יצא וכו':

ויהי הגשם על הארץ מ' יום וגו'. רש"י ז"ל פירש בפסוק כי לימים עוד שבעה טעם מ' יום הללו כנגד יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם וכו' והנראה לומר עוד טעם בדבר הזה, לצד שהיה נח ניתן בתיבה כעובר הניתן בבטן האם כנזכר למעלה ולמענו היה צריך ארבעים יום לצור צורתו צורת השלימות שניתן לארבעים יום, ועבור זה היה הגשם יורד מ"ם יום נודע בחינת הגשם שהיא הארת יסוד אבא (כמו שאיתא בדברי האר"י בכוונת מוריד הגשם) שהוא הוא בחינת נח ועל ידי האור הזה, נתגדל ונתחדש באורות ומוחין חדשים, והם נאבדו באור הזה כידוע מכוונת פורים אשר נתגלה בצדקת הצדיק מרדכי הארת אור הזה ועל ידי זה ומרדכי יצא מלפני המלך (אסתר ח', ט"ו) מלכו של עולם בלבוש מלכות תכלת וחור וגו' וחשיב שם עשרה לבושים עם אורה ושמחה כנודע כי אור הזה הוא אור החכמה הנשפעת מיו"ד שבשם הגדול הוי"ה וכשהשיג אור הזה נתלבש בעשרה לבושים נגד היו"ד הלז, והמן הרשע הושב גמולו בראשו על ידי אור הזה ונתלו עשרת בניו על העץ (כי הוא לבדו היה כמת בחייו מדין הבא במחתרת שאין לו דמים ופירש רש"י שם (שמות כ"ב, א') שהרי הוא כמת מעיקרו והמן בא להרוג את מרדכי והבא להורגך וכו' והבן) כי הוא והם היו תוקף הקליפות, וכאשר נתגלה אור הנפלא הלזה כל הקליפות נכנעין ואובדין בטלין ומבוטלין. וגם כאן לפי שהיו נאחזין בתוקף הקליפות נמחו ונאבדו מן העולם בהתגלות האור הזה.