Chasidut על אסתר 9:4

וַאֲזַי, כְּשֶׁהָאֲוִיר נָח וָזַךְ, אֲזַי כְּשֶׁמְּדַבֵּר זֶה שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַיְנוּ דִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי זֶה הַדִּבּוּר נִכְתָּב וְנֶחְקָק בְּהָאֲוִיר, בִּבְחִינַת (תהלים מה): לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר; וַאֲזַי הוֹלֵךְ הַדִּבּוּר וְנִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת (אסתר ט): וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת; כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָאֲוִיר נָח וְזַךְ, יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ לְמֵרָחוֹק,

שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו (בראשית לח יא). נ"ל כי יהודה לא ידע מחטא ער ואונן, דאלו ידע לא היה חושש לקטלנית דהרי בחטאם מתו, והבן. והנה מבואר בזוהר דאם בעל השני הוא יותר גדול מהראשון, אין לו לירא מרוחא דשביק לה בעלה, מה שאין כן אם הוא קטן ממנו (והבאתיו בסמוך), עד כאן. והיינו עד יגדל שלה, כלומר שיגדל במעשים טובים יותר מהם, כי אמר פן ימות אם ישאנה, הואיל ואיננו גדול מהם בתורה ובמעשים טובים והבן, (ואל תתמה, כי מצינו גדול על החשיבות, כמו ביצחק ויגדל האיש הלוך וגדול (בראשית כו יג), וכן האיש משה גדול מאד (שמות יא ג), ומרדכי הולך וגדול (אסתר ט ד), וכן בלשון רז"ל (תענית כ' ע"ב) גדולים בתורה).