מדרש על אסתר 9:4

הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' (במדבר ג, ו), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צב, יג יד): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וגו' שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' וגו', צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מָה הַתָּמָר הַזּוֹ צִלָּהּ רָחוֹק, כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים רָחוֹק מֵהֶם עַד לָעוֹלָם הַבָּא. מָה הַתָּמָר הַזּוֹ עוֹשָׂה תְּמָרִים רְטוּבִים, נִיקוֹלַוְוסִין, נוֹבְלוֹת, וְעוֹשָׂה סוֹלִין. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם עַמֵּי הָאָרֶץ, וְיֵשׁ בָּהֶם בּוּרִים. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בָּהֶם נוֹבְלוֹת שֶׁאֵינָן נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר וְעוֹשָׂה תְּמָרִים וְהֵם נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר מֵהֶם נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵהֶם לֹא נִכְנְסוּ. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ עוֹשֶׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה קוֹצִים וְכָל מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִגְבוֹת תְּמָרִים הַקּוֹצִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שׁוֹלְטִין בּוֹ, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר עַצְמוֹ מֵהֶם נְשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְאַף כָּל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסוֹלֶת אֶלָּא תְּמָרִים לַאֲכִילָה, לוּלָבִין לְהִלּוּל, חֲרָיוֹת לְסִכּוּךְ, סִיבִים לַחֲבָלִים, סַנְסַנִּים לַכְּבָרָה, שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְקָרוֹת בָּהֶן אֶת הַבַּיִת. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי אַגָּדָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִצְווֹת, מֵהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת וְכָל הָעִנְיָן. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ לִבָּהּ מְכֻוָּן לְמַעְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל לִבָּן מְכֻוָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כה, טו): עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ לָהּ תַּאֲוָה, כָּךְ צַדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם תַּאֲוָה, מַה תַּאֲוָתָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, ט): נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ ישְׁבֵי תֵבֵל. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַעֲשֶׂה בִּתְמָרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחַמְתָן וְלֹא הָיְתָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת, וְהָיוּ מַרְכִּיבִין אוֹתָהּ וְלֹא עָשְׂתָה פֵּרוֹת, אָמַר לָהֶם דִּקְלֵי תְּמָרָה הִיא רוֹאָה מִירִיחוֹ וְהִיא מִתְאַוָּה לָהּ בְּלִבָּהּ, וְהֵבִיאוּ מִמֶּנָּהּ וְהִרְכִּיבוּ אוֹתָהּ מִיָּד עָשְׂתָה פֵּרוֹת, כָּךְ כָּל תַּאֲוָתָן וְצִפּוּיָין שֶׁל צַדִּיקִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַה תְּמָרָה זוֹ אֵינָהּ עוֹשָׂה פָּחוֹת מִשְׁלשֶׁת אָנְבּוֹנִין, כָּךְ אֵין יִשְׂרָאֵל חֲסֵרִים מִשְּׁלשָׁה צַדִּיקִים בָּעוֹלָם כְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ז, ט): אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ לוּלָבִין לְהַלֵּל, וַחֲרָיוֹת לְסֻכָּה, אֲפִלּוּ הַסִּיב שֶׁלָהּ הוֹלֵךְ לְחִזּוּק וְעֵצָהּ לְהַדְלִיק, כָּךְ בְּיִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, יְשָׁרִים, חֲסִידִים, בְּנֵי תוֹרָה, אֲפִלּוּ סוּרֵיהֶן גּוֹמְלֵי חֶסֶד אִינוּן. אִי מָה הַתְּמָרָה אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנָּהּ כֵּלִים כָּךְ הַצַּדִּיקִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים צב, יג): כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ לְרַב הוּנָא וְאָמַר הָיִינוּ בְּבָבֶל וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּהּ כֵּלִים, שֻׁלְחָנוֹת וּמְנוֹרוֹת. אִי מָה הָאֶרֶז הַזֶּה אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת כָּךְ הַצַּדִּיקִים אֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מַה הַתְּמָרָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת כָּךְ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, י): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. מַה תְּמָרָה וְאֶרֶז כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְרֹאשָׁם וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ הוּא נוֹפֵל וָמֵת, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא וּמִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם, תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן שָׂרָה עַל יְדֵי שֶׁמְּשָׁכָהּ פַּרְעֹה לַיְלָה אַחַת לָקָה הוּא וּבֵיתוֹ בִּנְגָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה וגו'. מַה תְּמָרָה וְאֶרֶז גְּדוֹלִים מִכָּל הָאִילָנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט, ד): כִּי גָדוֹל מָרְדְּכַי וגו', (שמואל ב ה, י), וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל. מַה תְּמָרָה אִם נֶעֶקְרָה אֵין לָהּ חִלּוּפִים כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים אֵין לָהֶם חִלּוּפִים בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, יב): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. דָּבָר אַחֵר, צַדִּיק כַּתָּמָר וגו' מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים וְהִפְרִיחוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּעֵת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, לְפִיכָךְ גִּדְּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל כָּאֶרֶז הַזֶּה שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וְגָדוֹל בַּלְּבָנוֹן מִשְּׁאָר הָאִילָנוֹת, כָּךְ הֵם גְּדוֹלִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹא בָּחַר בְּכָל הַשְּׁבָטִים לַעֲמֹד בְּשִׁמּוּשׁוֹ אֶלָּא בְּנֵי לֵוִי בִּלְבָד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צב, יד): שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', אָמַר רַבִּי חָנָן בֶּן פָּזִי עַד שֶׁהֵם שְׁתוּלִים הֵם בְּבֵית ה', אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם בְּבֵית הַסֵּפֶר. דָּבָר אַחֵר, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', שֶׁלֹא הָיוּ זָזִים מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְעוֹלָם. בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, אֵלּוּ הַשִּׁירוֹת, תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וגו'.

ר׳) רי״ש של פרשנדתא (אסתר ט׳ ד) קטנה, שנתמעט ונתלה.

דָּבָר אַחֵר, וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, מָה הַגֶּפֶן הַזֶּה אֵין נוֹטְעִין אוֹתָהּ בִּמְקוֹם טְרָשִׁים גְּדוֹלִין אֶלָּא בּוֹלְשִׁין אוֹתָהּ מִתַּחְתֶּיהָ וְאַחַר כָּךְ נוֹטְעִין אוֹתָהּ, כָּךְ (תהלים פ, ט): תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ כָּל שֶׁאַתָּה מְפַנֶּה תַּחְתֶּיהָ הֲרֵי הִיא מְשֻׁבַּחַת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל פִּנִיתָ לִפְנֵיהֶם כָּל מֶלֶךְ, וְאַחַר כָּךְ (תהלים פ, י): וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ אֵין נוֹטְעִין אוֹתָהּ עִרְבּוּבְיָא אֶלָּא שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם דְּגָלִים דְּגָלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ב, ב): אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ נְמוּכָה מִכָּל הָאִילָנוֹת וְשׁוֹלֶטֶת בְּכָל הָאִילָנוֹת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, נִרְאִים כְּאִלּוּ שְׁפָלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הֵן עֲתִידִין לִירַשׁ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ שַׁרְבִיט אֶחָד יוֹצֵא מִמֶּנּוּ וּמְכַבֵּשׁ כַּמָּה אִילָנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אֶחָד יוֹצֵא מֵהֶן וְשׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, (יהושע ו, כז): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ, (דברי הימים א יד, יז): וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִד בְּכָל הָאֲרָצוֹת, (מלכים א ה, א): וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת, (אסתר ט, ד): כִּי גָּדוֹל מָרְדְּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְדִינוֹת. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ הֶעָלִים שֶׁלָּהּ מְכַסִּין עַל הָאֶשְׁכּוֹלוֹת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁבָּהֶם מְכַסִּין עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נִרְאֶה כְּאִלּוּ נָמוּךְ מֵחֲבֵרוֹ, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁאֶחָד מֵהֶם יָגֵעַ בַּתּוֹרָה וְגָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בַּתּוֹרָה, נִרְאֶה נָמוּךְ מֵחֲבֵרוֹ. מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ טְעוּנָה שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִין בְּשָׁלשׁ בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם (במדבר ו, כד כו): יְבָרֶכְךָ ה', יָאֵר ה', יִשָּׂא ה', מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ עֲנָבִים יֵשׁ בָּהּ צִמּוּקִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַלְמוּד, בַּעֲלֵי אַגָּדָה. מָה גֶּפֶן זוֹ יֵשׁ בָּהּ יַיִן וְיֵשׁ בָּהּ חֹמֶץ, זֶה טָעוּן בְּרָכָה וְזֶה טָעוּן בְּרָכָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה וְעַל הָרָעָה, עַל הַטּוֹבָה בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, עַל הָרָעָה בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת. מָה הַיַּיִן הַזֶּה כָּל מִי שֶׁשּׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ פָּנָיו מְאִירוֹת וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ שִׁנָּיו קֵהוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁבָּא וּמִזְדַּוֵּג לָהֶם, סוֹף שֶׁנּוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶן. מַה גֶּפֶן זוֹ בַּתְּחִלָּה הִיא נִרְפֶּסֶת בָּרֶגֶל וְאַחַר כָּךְ עוֹלָה לְשֻׁלְחַן מְלָכִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִרְאִין כְּאִלּוּ מְאוּסִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, דִּכְתִיב (איכה ג, יד): הָיִיתִי שְׂחֹק לְכָל עַמִּי נְגִינָתָם כָּל הַיּוֹם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא (דברים כח, א): וּנְתָנְךָ ה' עֶלְיוֹן, דִּכְתִיב (ישעיה מט, כג): וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ. מַה גֶּפֶן זוֹ עוֹלָה עַל כָּל מַסָּע וּמַסָּע, כָּךְ יִשְׂרָאֵל סוֹפְרִין עַל כָּל מַלְכוּת. מַה גֶּפֶן זוֹ מַדְלִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי אֲרָזִים גְּדוֹלִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, יא): כָּסוּ הָרִים צִלָּהּ וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל. מַה גֶּפֶן זוֹ נִשְׁעֶנֶת עַל גַּבֵּי קָנֶה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִשְׁעָנִין בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁכְּתוּבָה בְּקָנֶה. מַה גֶּפֶן זוֹ הַשּׁוֹמֵר שֶׁלָּהּ עוֹמֵד לְמַעְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹמֵר שֶׁלָּהֶם לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. מַה גֶּפֶן זוֹ נִשְׁעֶנֶת עַל גַּבֵּי עֵצִים יְבֵשִׁים וְהִיא לַחָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נִשְׁעָנִין בִּזְכוּת אֲבוֹתָם אַף עַל פִּי שֶׁהֵן יְשֵׁנִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וגו'.