וְאִם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָרֹצֵ֑חַ אֶת־גְּבוּל֙ עִ֣יר מִקְלָט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃
מאור ושמש
וידבר ה' אל משה בערבות מואב על ירדן ירחו לאמר צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת כו' שש ערי מקלט וכו' ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר יש להבין מה זאת שלא הי' ללוים נחלה בא"י רק סך הכל מ"ח ערים ולא יותר ובאותן הערים ג"כ היו הרוצחים גם הם דרים שם ובשש הערים היו הרוצחין דרין בהם בחנם ולא היו מעלין שכר להם גם במ"ב הערים היה בהן דירה לרוצחין ומדוע לא נקלטו הרוצחין רק בערי הלוים ולא בערי שארי הי"ב שבטים עוד יש להבין על מאמר הכתוב שישב שם עד מות הכהן הגדול מפני מה ניתלת חזרתו במיתת הכה"ג האמת כי כבר פירשוהו חז"ל ואולם עוד לאלקי מילין והענין הוא שכשהאדם עובר עבירה בשוגג ומה גם עבירה חמורה כרציחה הגם שעשאה בבלי דעת אעפי"כ הפגם הוא גדול עד למאד ולא נזדמן לאדם דבר רק בשביל שעשה מתחילה עבירות ולא שם אל לבו לשוב עליהם על כן עבירה גוררת עבירה עד שבאת לידו עבירה הגדולה הזאת שהיא רציחה כמו שפי' רבותינו ז"ל במכות על פסוק והאלקים אנה לידו כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע והנה הגם שרוצה האדם לעשות תשובה על עבירה הגדולה הזאת אי אפשר לו לעשות תשובה כראוי מפני שאינו זוכר עבירות הקודמות לה שהביאוהו לידי עבירה זו וגם אין התשובות שוות ולא כל אדם זוכה לעשות תשובה שלימה מעומקא דלבא ולבוא לידי תשובה עלאה והתקנה לזה שידבק עצמו לצדיקי דורו שהם בעלי תשובות אמיתיים ובכל רגע עושין תשובה כאשר נודע וכן שמעתי מאדומו"ר הרב בוצינא קדישא איש אלקי מו"ה אלימלך זצוק"ל שאמר שעשה תשובה על חטאת ימי הנעורים וגם על מה שחטא בהיותו בבטן אמו וצער אותה אז וכן דרך הצדיקים הקדושים אשר המה בארץ שהומים יום ולילה על התשובה ומורים להנלוים אליהם כיצד יעשו תשובה וכמה דרכים ואופנים שונים בשערי התשובה וכשבעל העבירה נותן אל לבו להתחבר אליהם הוא נושא ק"ו בעצמו אם אלו שהם קדושים מנעוריהם כך עושין תשובה על עבירה קלה שבידן ק"ו לאיש אשר גברו חטאיו ועברו ראשו ועי"ז הוא נזכר כל חטאיו בכל עת ובכל רגע ועושה תשובה עליהם מעומקא דלבא וגם הצדיקים מורין לו דרכי התשובה ותיקונים והנה ידוע שהלוים שרשם מגבורות ושורש שרשם מבינה ששם נו"ן שערי תשובה והם בעלי תשובה האמיתיים שהם נכנסין בשורש שלהם שהוא הנו"ן שערי תשובה והנה נאמר אם כהן המשיח וחטא לאשמת העם ביאורו שמה שמזדמן לכהן גדול חטא בשוגג והלא הוא אינו ראוי לאותה מעשה כי לא יאונה לצדיק כל און רק לפי שהדור צריך תיקון והם אינם יודעין לעשות תשובה כתקנה ע"כ מזדמן לידו השוגג הזה למען יגביה ע"י תשובתו כל התשובות של כל ישראל וזה אם כהן המשיח יחטא הוא לאשמת העם פי' לתקן עי"ז אשמת העם ועל כן הוצרך הרוצח בשוגג לנוס אל הלוים דווקא מפני שהם בעלי תשובות באמת ומתהלכין בנו"ן שערי תשובה וכשיבוא אליהם הרוצח בשוגג יתמרמר לבו ויתחרט על חטאו בשברון לב בכל עת ובכל רגע ויבא עי"כ לתשובה עלאה מעומקא דלבא וע"כ אם יצא יצא הרוצח מגבול עיר מקלטו וכו' אין לו דם שהוא כי יען אשר יצא מעיר מקלטו שהוא עיר הלוים רואים אנו שעוד איננו רוצה לשוב בתשובה שלימה שאל"כ לא היה זז מן הלוים אפילו כמעט רגע מיראתו מיצרו הרע שלא יקלקל תשובתו ומיציאתו ממקלטו נראה שלא גלה אלא מפני יראת גואל הדם שלא יהרגנו וע"כ אם ירצח אותו גיאל הדם פטור עליו ומפני טעם זה ג"כ הוצרך לישב בעיר המקלט עד מות הכה"ג הוא לפי שלא ימלט שלא יעשה הכה"ג בכל ימי חייו איזה עבירה בשגגה אשר ע"י תשובתה יעלה כל תשובות עם בני ישראל ואז יהיה תקנה ג"כ לזה הרוצח שתעלה תשיבתו עם תשובת הכה"ג לכן ישב עד מות הכהן כי כל ימי חייו יש לחוש אולי עיד לא בא ליד כה"ג שום דבר עבירה אפילו בשוגג ולא נתקבל עדיין תשובות זה הרוצח עוד יום מות הכהן הגדול שאז לא ימלט לאחד משני פנים או שכבר בא ליד הכהן איזה דבר עבירה בשוגג אשר ע"י תשובתו העלה תשובת עם בני ישראל וגם תשובת הרוצח בכללם ובאם לא בא לידי עבירה כל ימי חייו אפילו בשוגג הנה זה לאות כי בלא זה נתקבלה תשובות הדור וגם תשובות זה הרוצח ולא הוצרכו לזה שיארע כל און להכהן גדול ועי"כ ישוב הרוצח במות הכה"ג לארץ אחוזתו כנ"ל.