אגרא דכלה
וסדר יתהון י"י על שטריהון ברקיע. שטריהו"ן לשון קביעות במקום עיין בערוך, וימרח"ו על השחין (ישעיה לח כא) מתרגמינן וישטרון על שיחנא, אם כן הוא כעין דבר הנתמרח שנקבע ונדחק, כן נקרא דבר הנקבע בלשון שט"ר. ונ"ל דבא גם כן לתרץ מהו "ויתן "אתם (בראשית א יז), ולמה לא נעשו תיכף במקום ההוא ברקיע. על כן פירש הכוונה "ויתן "אותם, סידר מהלכתן בגלגל כל ימות עולם האיך יתהלכו במזלות וכוכבי לכת. ובזה יתורץ נמי למה הזכיר שוב שם אלקים, היה לו לומר סתם ויתן אתם ברקיע כו'. אבל לפי הנ"ל חזר לומר ויתן אתם אלקי"ם, כביכול נתן אותם על משטריהם וסדרם כל ימות עולם לבל ישנו את תפקידם, על כן אמר אלקים כח אלקות שנתן בהם לא ישונה בשום פעם. והנה הגם שיהושע אמר שמש בגבעון דום (יהושע י יב), וישעיה החזיר את המעלות (ישעיה לח ח), עיין נא בספר הגבורות להרב בעל גור אריה שאף על פי כן לא שינו מתפקידם, רק היה הדבר ניסיי וטבעיי ביחד, עיין שם ותבין:
אגרא דכלה
ברקיע השמים להאיר על הארץ (בראשית א יז), ר"ת וס"ת בגימטריא ב' פעמים ש"ם, הוא שד"י הוי"ה צמצום והתפשטות לכל אחד מהאורות כפי כח התחתונים לסבול, כמ"ש לעיל:
אגרא דכלה
ויתן אותם (בראשית א יז). לא אמר וישם אותם כמ"ש באדם וישם שם את האדם וכו' (בראשית ב ח), ואמר וית"ן לשון מתנה. שהמאורות ניתנו בתורת מתנה, להיות אי אפשר לעולם שיהיה בזולת המאורות, ובאם לא היה נותנו בתורת מתנה, הנה כשהיו בני העולם חייבים, היה מתחייב שיוסרו המאורות ויתבטל קיום העולם. לזה נתן אותם הש"י בתורת מתנה, ונותן בעין יפה הוא נותן (ב"ב נ"ג ע"א). וזהו שיסדו (ברכת יוצר אור) המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים, כי ברחמים הוא מאיר לארץ ולדרים עליה אפילו שאינו ראוים, ועיין במדרש פרשת בחוקתי (ויק"ר פל"ה ח') ג' דברים ניתנו במתנה, מאורות, לוחות, גשמים: