ישמח משה
(ב) באופן אחר על המדרש הנ"ל (תנדב"א רבה פי"ז) בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע (שמות כד ז), מיד אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה (שמות כה ב). נ"ל על פי שדרשו במסכת ע"ז (דף כ"ג ע"א) תני שילא מ"ט דר' אליעזר, ר"ל דאין לוקחין מן הנכרים פרת חטאת, דכתיב (במדבר יט ב) דבר אל בני ישראל ויקחו וכו', ופירש רש"י (ד"ה יקחו) קרי ביה ויקיחו, ושם (ע"ז כ"ג) ע"ב אלא מעתה דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וכו', ושם ((ע"ז) דף כ"ד.) דאבני שוהם (שמות כה ז) מפסיק הענין דלא קאי אויקחו, ופריך והא כתיב ואבני מלואים, דהדר ערבי למילתא קמייתא ולתסרי, ומסיק על ידי תגרי ישראל זבין, ואם כן קיימא במסקנה הא דדרשינן גם במלאכת המשכן בני ישראל ויקחו ולא נכרים ויקחו. וטעמו של דבר נ"ל, כי ישראל עלו במחשבה וקדמו לעולם, וכן המשכן כידוע אמרם ז"ל (ב"ר א' ד'), וכמו שפירשתי הפסוק (שמות מ לה) וכבוד ה' מלא את המשכן (בפרשת ויקהל), על כן הקפיד ית"ש שרק ישראל יסייעו. וכבר ידוע מה שפירשתי בפסוק (בראשית יג יא) ויסע לוט מקדם, דבאופן זה שיקיימו התורה הם בקדם, וכמו שפירש הבעל הטורים בר"ת של תיבת בראשית (א א). ועל פי זה יתבאר המדרש, דמקודם לא יכול לומר בני ישראל ויקחו, דכלום משא פנים יש בדבר, אבל כשאמרו נעשה ונשמע והאומות לא רצו לקבל, מיד אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה, כנ"ל ודוק.
ישמח משה
כי במקלי עברתי וגו' (בראשית לב יא). ומדרש אגדה שנתן מקלו בירדן וגו' (רש"י ד"ה כי). והוא תמוה מאי בעי הכא. והנ"ל על פי שנ"ל לפרש בפרשת לך (בראשית יג יא) ויסע לוט מקדם, וכתב רש"י (ד"ה מקדם) שהסיע עצמו מקדמונו של עולם. על פי המדרש (ב"ר ח' א') אחור וקדם צרתני (תהלים קלט ה), אחור למעשה וקדם למחשבה. והנה ישראל עלו במחשבה (ב"ר '"א ד')
ישמח משה
ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו (בראשית יג יא). כפירוש רש"י שהסיע עצמו מקדמונו של עולם, לכך ויפרדו איש מעל אחיו שאין להם עוד אחוה, והבן.