באר מים חיים
ובדרך רמז יתבאר הכתוב על פי המבואר בדברי איש אלקי בעל ספר הקנה (על המצוות) שמי שיתרחק עצמו מתאוות הנאות הגופניות כאשר יוכל עד קצה האחרון להיות רק פת במלח תאכל וכו' וחיי צער תחיה משך שש שנים רצופים, אז שוב לא יירא ולא יפחד מגירוי היצר הרע עוד להיות מן המתאוין בעם להתמשך אחרי היצר הרע אף כי יאכל אחר הששה שנים וכו' ובלבד שיהיה נזהר מעבירות הבאים לידו וכו' עד כאן. והנה קליפת החיצונים והיצר הרע המתאוין להחטיא האדם ולהמשיכו אל תאוות הנאות הגופניות נקראים עבדים (כמו שאיתא בכוונות האר"י ז"ל בפרק עבדים משלו בנו וגו') ועל כן אמרו חז"ל (בבא בתרא י'.) כשאין ישראל עושין רצונו של מקום נקראים עבדים וכו' ולכאורה וכי זה שאין עושה רצונו של בעל הבית נקראו עבד, הלא עבד הוא העובד לאדוניו ואם אין עושים רצונו ברוך הוא במה עובדים אותו להקרא עבדים. ואמנם שנקראו עבדים לפי שהם תחת יד ממשלת הסטרא אחרא והחיצונים הנקראים עבדים בסוד עבדים משלו בנו. ועל כן גם הם שמם עבדים על שם אדוניהם שהם עבדים לעבדים. והנה הם הם בחינת אלהים אחרים שאמר הכתוב עליהם (יהושע כ"ד, ב'-ג') בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וגו' ויעבדו אלהים אחרים וגו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו', כי עבר הנהר בחינת אלהים אחרים הוא כאמור בעבר הנהר וגו' ויעבדו וגו' והוא לצד שהנהר הוא בחינת הקדושה בסוד הכתוב (בראשית ב', י') ונהר יוצא מעדן וגו' והם מעבר הנהר בחינת אחוריים דקדושה שהקליפות נאחזין שם (ועיין בכוונת ההגדה בפסוק הזה מפורש שם בחינת עבר הנהר שהוא עבודת אלהים אחרים עיין שם) (ועל השבח הזה נקרא אברהם, אברהם העברי כמו שנאמר (בראשית י"ד, י"ג) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי) לפי שנלקח מעבר הנהר כמו שכתוב ואקח את אביכם וגו' מעבר הנהר וגו' מבחינת אלהים אחרים הנזכרים, ונבדל ונתפרש מהם ונתעלה לעבודת שמו יתברך ויתעלה והוא שבח הקב"ה שלקח אותו ושתלו וכן ישראל בניו נקראים עבדים הכל לשבח שמו יתעלה שלקח אותם משם, ושבח ישראל שנבדלין ומתפרשין מהן והבן.
ליקוטי מוהר"ן
וּבִשְׁבִיל זֶה בְּחִינַת רָשָׁע כְּעוֹג נִקְרָא פָּלִיט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית י״ד:י״ג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט – זֶה עוֹג (ב"ר לך לך פ' מב ועיין נדה סא ובתוספות שם וע' מ"ר דברים א׳:ד׳), שֶׁרָצָה שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָהָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה. וְהוּא בִּבְחִינַת: צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק – אַבְרָהָם וְכוּ' – ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ, בִּבְחִינַת: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּבַשׁ מִשְׁפָּטוֹ מִמֶּנּוּ זְמַן רַב, עַד זְמַן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא פָּלִיט, בִּבְחִינַת (איוב כ״ג:ז׳): וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי – שֶׁנִּמְלַט מֵהַמִּשְׁפָּט זְמַן כַּבִּיר:
אגרא דכלה
דאישתזיב "מן "גוברייא "דמיתו "בטובענא. וזה פירוש שנמלט מן המבול וכן דרשו רז"ל (נדה ס"א ע"א), עם כל זה ליכא מידי דלא רמיזי, הפלי"ט (בראשית יד יג), בגימטריא "בימי "המבול עם כללות הב' תיבות, נ"ל:"אמר "בלביה "איזיל "ואחוי וכו'. דייק מלשון לאברם העבר"י, דלמה קראו כאן עברי, להורות שלא היה לו קרבות עמו שיאמר לו בעבור אהבתו, כי הוא היה מרפאים, ואברם היה עברי. וגם ויגד, ויספר היה לו לומר. אך הגדה היא לשון המשכה, אך כוונתו היה לא בעבור הודעתו הענין בלבד, רק כוונתו שימשך מזה איזה דבר אשר עלה במחשבתו, והוא שהיה רוצה שימות אברהם (ב"ר פמ"ב ח'), ברוך המפיר עצת גוים: