אגרא דכלה
ויחלק עליהם לילה וכו' (בראשית יד טו). והי' זה יצא לרדוף י"ו מלכים, איני יודע מה הן י"ו מלכים. והנראה דט"ס וצ"ל ט"ו מלכים, וכן הוא לקמן פרק ט"ו, ויצא לו מדכתיב (בראשית יד ט) את כדרלעומר וכו', ריבוי הא"ת מרבה שהיה עם כדרלעומר עוד מלך אחד, ארבעה מלכים א"ת ה', ריבוי הא"ת מרבה עוד ה' טפלים אליהם, נמצא היה עם אמרפל וחביריו סך הכל ה' מלכים, ומלכי סדום היו עשרה סך הכל ט"ו, ויתר הדברים מבוארים במדרשים הנ"ל:
אגרא דכלה
(ארבעת) מלכין "סדרו "קרבא. הוסיף "סדרו "קרבא, דק"ל דמיותר בפסוק "ארבע "מלכים וכו' (בראשית יד ט), וכי מניינא אתא לאשמועינן. על כן מפרש דר"ל פעל ועשה לפרוע מן הרשעים, ולקח מהם כוחם ואונם, כי הנה בפסוק דלעיל (בראשית יד ח) נאמר בהפוך ויצא מלך סדם וכו' ויערכו אתם מלחמה, דמשמע שהם התחילו המלחמה בתוקף ועוז, וכאן כתיב בהיפך ארבעה מלכים את החמשה, שהד' מלכים נלחמו עם החמשה, כי מאת ד' היתה נסיבה. ובירושלמי מפרש יותר, לקביל חמשא סידרו סדרי קרבא:
אגרא דכלה
ויקח לו את כל אל"ה (רפ), אלה דייקא אלה העדות והחוקים, הם לוחות העדות (רפא) שהם ו' טפחים על ו' טפחים מנין אלה, וכל הלוחות היו ח"ק (רפב) טפחים, נרמזים במלת ויק"ח (רפג), ז"ש ויבתר אותם בתוך על ב' לוחות, שנרמזים אל"ה העדות והחוקים (דברים ד מה), שהם ב' פעמים ח"ק (רפד). גם במלת אלה נרמזת בו כל התורה שהוא ה' ספרים, אלה (רפה) תולדות השמים והארץ בה' בראם (בראשית ב ד), והוא ה' פעמים או"ר שביום א' (רפו) בראשית, כדאיתא במדרש (ב"ר פ"ג ה') (רפז) כנגד ה' חומשים, ה' פעמים או"ר בגימטריא אל"ה, שהוא אלף (רפח) ל"ה (רפט). או יאמר מן י' לשונות של נבואה, לא דיבר עם אברהם (רצ), רק בב' בדיבור ובמחזה, שרמז על ב' שמות דב"ר י"י, כנגד שם של הויה, מחז"ה נגד שם של אדני, שהוא מחזה שד"י (במדבר כד טז), והן תרין שמהן שאמרנו שהם "הויה "בהיכל קדשו (חבקוק ב כ), והראה הקב"ה לאברהם ד' דברים התורה והמקדש (גיהנ"ם ומלכיות כצ"ל) (רצא), התורה נרמזת במלת אנכ"י, והמקדש במלת מג"ן לך, שכן היו במקדש צ"ג כלים (רצב) כדאיתא במסכת תמיד (ל' ע"א) (רצג), שהוא לכבוד "אדון "יחיד (רצד), "הויה "בהיכל (רצה), כל זה עבור אברהם שנצרף בכבשן האש, ג"ץ (רצו) היוצא מתחת הפטיש (שבת כ"א ע"ב), ובשבילו העם בחר לנחל"ה לו (תהלים לג יב), נחל"ה (רצז) דייקא, נחלה לישראל עבדו (תהלים קלו כב), וכן קחשיב במשכן צ"ג דברים בפרשת נשא, לפי שיש בין דור המבול לדור הפלגה ש"ם שנה (ש) משנולד יעקב, שהיה ראוי לירד בשלשלאות של ברזל (שבת פ"ט ע"ב). ולפי דברי כנפי יונה שפסוק (ישעיה מא ג) "אורח "ברגליו "לא "יבוא (שא), דאיתמר גבי אברהם בהריגת ד' מלכים (ב"ר פמ"ג ג'), שזכה אברהם באותו פרק לרתיכא קדישא, שסודו (שב) ארגמן, עיין שם (שג). והנה לזה אמר הקב"ה לאברהם בדב"ר הויה במחזה (שד), כשתצרף דב"ר הויה אל במחז"ה, הרי סוד ארגמ"ן שהוא בגימטריא רצ"ד, לאחר שנלחם (שה) אברהם עם נמר"ד שהוא בס"א, גם כן עולה לחשבון ארגמ"ן, לכן אמר אנכי "מגן "לך, לך דייקא (שו) שכבר מדתו של אברהם נקרא או"ר (שז), כמ"ש (ישעיה מא ב) מי העיר ממזרח צדק, שדרשו רז"ל (ב"ר פ"ב ג') האי"ר בא', וכן שם של אברהם מורה על האור, שדרשו זרח בחשך (תהלים קיב ד) (שח), או על (שט) אברהם, שהוא צירף (שי) אחד מן ק"כ (שיא) צירופים, הוא א"ר בה"ם. ז"ש אנכי מג"ן לך, שבאותו פר"ק זכה אברהם לאו"ר (שיב) דארגמן, שבאותו הפרק זכה לאור"ה (שיג), ומגן לך דייקא כשתצרף אותיות א"ר הרמוזים בשמו, עם אותיות מג"ן, הרי ארגמ"ן לקביל נמר"ד (שיד) שנצח אברהם באותו פרק, גם סוד ארבע"ה (שטו) מלכים "את "החמשה (בראשית יד ט), שנתעסק אברהם להגביר ד' אתוון של הויה, את החמשה הם אתוון של אלקי"ם (שטז). ז"ש דבר הויה מורה על ד' אותיות הויה, במחז"ה מורה על חזות קשה, שהוא שם של אלקי"ם, שהמתיק אברהם חזות קשה עם שם של הויה, כנרמז במלת דבר "הויה (שיז). גם אמר "בדיבור "ובמחזה (שיח), הראה הקב"ה הגלות שהם כפולים, ישתרגו עלו על צוארנו (איכה א יד), א' קשה וא' ניחא, כדאיתא במדרש רבה פרשת ויצא (ב"ר פס"ח י"ד) (שיט):