צרור המור על התורה
ואמר עשו מלחמה את ברע מלך סדום וגו'. להורות על רשעם ועל פחיתותם כי שמם יורה על רשעתם. ברע מלך סדום על שם שהיה רע. ברשע על שם שהיה רשע. שנאב שונא אב לאביו שבשמים ולאברהם שהיה אב המון גוים. שמאבר שם אבר לעוף. מלך בלע שהוא נבלע במעשיו. ולהורות על פחיתותם מצד חטאם אמר שהיו ה' מלכים והאחרים היו ארבע. ואמר שחברו אל עמק השידים הוא ים המלח. להורות גם כן על פחיתותם כי אחר שהיו במקום מסוכן כזה והמלחמה להם פנים ואחור והנס מקול פחד המלכים יפול אל הפחת שהיה עשוי בארות בארות חמר. ואחר שזה כן היה ראוי להם להתחזק ולשום נפשם בכפם ולא היה להם לנוס אחר שבין הכי ובין הכי היו בסכנה. ואמר שתים עשרה שנה וגומר להורות גם כן על פחיתותם. כי אם באו עליהם אלה המלכים פתע פתאום לא היה תימה אחר שלא היה להם זמן להשמר ולאסוף אנשי חיל. וכן אם לא היו עבדים להם בראשונה ניחא אבל אמר כי בי"ב שנה עבדו את כדרלעומר ובי"ג שנה מרדו. (ולא) [ואם] בא עליהם מיד ניחא. אבל אמר כי בראשונה באו ויכו את רפאים ואת הזוזים ואת האמים ואת החורי ובזה עבר זמן מה בנתים ואחר כך שבו ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמורי. ובתוך זה הזמן היה ראוי להם להשמר ולהחלץ. ואחר כך יצאו אל עמק השידים שהוא מקום מסוכן כמו שכתבנו ולא היה להם לנוס. ועוד שהיו ארבע מלכים את החמשה. ועוד כי עמק השידים היה בארות בארות חמר והיו בסכנה ועם כל זה וינוסו מלך סדום ועמורה ויפלו שמה. וכל זה בסבת פחיתותם ופחדתם וחטאם כאומרו פחדו בציון חטאים:
צרור המור על התורה
ואמר כי מראש צורים אראנו. לרמוז בדבריו שלא די שלא יוכלו להזיקם. אלא שכל המתחבר כנגדם יפול בידם וישבר. כמאמרם ז"ל נפל כיפא קדירה על תרגום סלע כיפא ווי לקדירה. נפל קדירה על כיפא ווי לקדירה. וישראל נמשלו לצורים כאומרו הביטו אל צור חוצבתם. ומצרים נמשלו לנבלי חרס. דכתיב ושברה כנבל יוצרים. ואם כן בכל צד יקבלו נזק. וזה אחד מהדרכים שכתבתי בטעמי הסנה כי כמו שהסנה כל עוף שיכנס בו אינו יכול לצאת ממנו אלא כנפיו מתמרטות. כן כל המתחבר כנגד כל ישראל יקבל נזק. וזהו כי מראש צורים אראנו. והנה בכלל אלו הדברים רמז. כי א"א לעם ישראל לקבל נזק ועקירה לעולם. והטעם כי מי שאפשר לו לבא לידי עקירה. הוא בשביל חמשה דברים. האחד לפעמים יבא עקירה על שום אומה בשביל גזירה אלהית. כאומרו רגע אדבר לנתוש ולנתוץ. וכנגד זה אמר מה אקוב לא קבה אל. כי מצד השם איני רואה להם שום גזירה. והב' כי לפעמים יבא עקירה על שום אומה בשביל היותם במקומות חלשים בלי מבצר. כאומרו הבמחנים אם במבצרים. וכנגד זה אמר כי מראש צורים אראנו. מיוסדים במקומות חזקים כצורים. והג' כי לפעמים יבא עקירה על שום אומה. בשביל שיש להם מנגדים לוחמים עמהם והם קרובים אליהם להכריתם. והפכו ודבר אין להם עם אדם. וכנגד זה אמר הן עם לבדד ישכון. ודבר אין להם עם אדם. כאומרו וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב. וזהו ובגוים לא יתחשב. והד' כי לפעמים יבא עקירה על שום אומה בשביל שהם אומה קטנה. וכנגד זה אמר מי מנה עפר יעקב. כי זה מורה על ריבויים כעפר הארץ. והחמישי כי לפעמים תבא עקירה על שום אומה אע"פ שיהיו רבים. בשביל שהם חלשים כמוזכר באמרפל וחביריו ארבעה מלכים את החמשה. וכנגד זה אמר ומספר את רבע ישראל. שזה רמז על גבורי ישראל שהם מתי מספר ולמעט יש בהם רביעית העם. ואחר שיש להם כל אלו הדברים א"א להיות להם עקירה. ואחר שזה כן תמות נפשי מות ישרים. ואולי נאמר ליישב תמות נפשי מות ישרים שהיה אומר בכלל דבריו. כי ישראל סבת קיום ונצחון כל האומות הוא. בשביל שיש להם דבר אחד מיוחד לא עשה כן לכל גוי. והוא היות הוא מלכם ופטרונם. והם רואים נועם ה' בעולם הנפשות. עד שבעבור זה הם מאושרים מכל המצריים כאומרו עם נושע בה'. ולזה אמר תשועת עולמים. שני עולמות העולם הזה והעולם הבא. וכנגד זה אמר כי מראש צורים אראנו. כמאמר הנביא מי יגור לנו הולך צדקות ודובר מישרים. ובזה הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו. כאומרו בכאן כי מראש צורים אראנו. אשר לפי דעתי כל אותה הפרשה רמוזה על ענין עולם הבא שיש להם לישראל:
ילקוט שמעוני על התורה
ויהי בימי אמרפל כתיב חרב פתחו רשעים חרבם תבא בלבם. מעשה בר' אליעזר בן הורקנוס שהיו אחיו חורשים במישור והוא היה חורש בהר ונשברה רגל פרתו ונשברה לטובתו ברח והלך אצל רבן יוחנן בן זכאי והיה אוכל קזוזות אדמה עד שהיה בפיו ריח רע. הלכו ואמרו לו לרבן יוחנן בן זכאי ריח פיו של רבי אליעזר קשה א"ל כשם שהבאשת ריח פיך על התורה כך ריח תלמודך יהא הולך מסוף העולם ועד סופו. לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו ומצאו שהיה יושב ודורש וכל גדולי המדינה יושבין לפניו ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע ומצאו יושב ודורש הפסוק הזה. חרב פתחו רשעים דרכו קשתם זה אמרפל וחבריו. להפיל עני ואביון זה לוט. לטבוח ישרי דרך זה אברהם. חרבם תבא בלבם ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם. א"ל לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי הרי לך כולן נתונין במתנה אמר הרי הן עלי חרם ואיני אלא שוה בם לאחי. גם זו רעה חולה כל עמת שבא כן ילך כמא דאתא בחליטין כך הוא אזיל בחליטין. כשם שפתח בארבע מלכיות כך אינו חותם אלא בארבע מלכיות. את כדרלעמר ותדעל ואמרפל ואריוך. כך אינו חותם אלא בארבע מלכיות בבל מדי יון ואדום. למה כל אלה חברו אל עמק השדים כדי שיבואו ויפלו ביד אברהם. דבר זה עלה בידנו מן הגולה כל מקום שנאמר ויהי בימי צרה וכו' (כדכתוב בריש מגלת אסתר). שלש שמות נקראו לו כוש נמרוד אמרפל. כוש שהיה כושי ודאי. נמרוד שהעמיד מרד בעולם. אמרפל שהיה אמירתו אפלה דאמרי ואפלי בעלמא דאמרי ואפלי באברהם שאמר לו לירד לכבשן האש. ותדעל מלך גוים אתר הוא תמן ברומי ונטלו אדם אחד והמליכו אותו עליהם ותדעל שמו.