אגרא דכלה
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק (בראשית כא ג). להבין החילופים והייתורים שבכאן מלידת ישמעאל. א', שם אמר ויקרא אברם שם בנו, ובכאן א"ת שם בנו. ב', שם לא נאמר הנולד לו. ג', "אשר "ילדה "לו "שרה, כל אלו התיבות מיותרין. ולהבין כל זה זכור תזכור את אשר פירשנו אצל לידת ישמעאל שאמר שם (בראשית טז טו) ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל. ודקדקנו לשם בקיצור היה לו לומר ויקרא שמו ישמעאל. ופירשנו שם שהיה גלוי וידוע לפני בורא עולם שעתידין בני ישמעאל לייחס את עצמם אחר אברהם ושרה, כאשר הוא כעת שחותמין את עצמם שארנייאלין, על כן הודיענו התורה שנרמז בשמו ישמעא"ל בגימטריא "אברם "הגר, להורות שנולד מהגר ובהיות עדיין שם אבינו אבר"ם. ועל פי זה פירשנו שירת הזרזיר (שהוא קליפת ישמעאל) כנודע, ששירתו הוא ונודע בגוים זרעם וכו' כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך י"י (ישעיה סא ט), כי הוא מודה כי כל הגוים יכירו את ישראל, כי הם הזרע אשר בירך הויה דייקא ולא ישמעאל. והנה בכאן בלידת יצחק אבינו היה שלא בטבע, והשי"ת סייע באותה מעשה והויה פקד את שרה (בראשית כא א), נולד מאמנו שרה, ובהיות שם אבינו אברה"ם, לרמז זה נקרא שמו יצח"ק, ויצחק במילוי כזה יו"ד צד"י חי"ת קו"ף, בגימטריא "בן "הויה "אברהם "שרה עם הכולל, להורות על הכללות כביכול כלם נשתתפו להוליד הבן הקדוש. וזהו שנרמז ויקרא אברהם א"ת שם בנ"ו, (א"ת יתפרש ע"ם, ר"ל בתוך השם מצורף גם תיבת ב"ן, ועל איזה שם, אמר "הנולד "לו, ר"ל לא באותיות הפשוטים רק הנולדים, היינו המלואים שהוא תולדה לעצם כנודע, (והשלים) אשר ילדה לו שרה, גם זה נרמז בשמו כנ"ל, דוק והתבונן:
אגרא דכלה
ותל"ד וכו' (בראשית טז טו). יש לדקדק בפסוק. א', למה אמר ותלד הגר לאבר"ם, הרי אינו מיוחס אחר אברהם רק יצחק ידיד ד', ולא הוה ליה למימר רק ותלד הגר בן. ב', ויקרא אברם שם בנ"ו, מייחסו שוב לבנו דייקא, והוא מיותר לגמרי וכי לא ידענו דבנו הוא. ג', "אשר "ילדה "הגר, הוא מיותר לגמרי. ונאמר כי הנה יש לדקדק שצוה לה המלאך שתקרא שמו ישמעא"ל, והטעם כי שמע ד' וכו' (בראשית טז יא), ואם כן לפי זה היו"ד נוספת שלא כמשפט, והוה ליה לקרותו שמ"ע א"ל, ונקרא שמו ישמעא"ל בהוספת היו"ד שגימטריא שלו הוא תנ"א, להורות על מדריגתו בחסרונו חסרון א', שנולד כשהיה עדיין נקרא אבר"ם לא אברה"ם, וגם נולד מהגר השפחה לא משרה, על כן בגימטריא שלו תנ"א מנין אבר"ם הג"ר, וזהו יתכן בכוונת הכתוב ותלד הג"ר (דייקא) לאבר"ם (כשהיה שמו אברם עדיין) בן, (על כן) ויקרא אבר"ם שם בנו (הנולד לו כששמו אבר"ם), אשר ילדה הג"ר (דייקא), ישמעא"ל (שהוא בגימטריא אבר"ם הג"ר), והוא נכון בעזה"י: