אגרא דכלה
ואברם בן פ"ו שנה (בראשית טז טז). משמיענו שהיו שנותיו כמנין אלקי"ם, ונפק מיניה הזוהמא דדינא קשיא, ונשארו דינים קדושים דיצחק, על כן היתה התולדה על ידי הג"ר שהוא בגימטריא יצח"ק, רק שנשתנה הלשון שלשון הג"ר הוא לשון התגרות ותחרות, ולשון יצחק הוא צחוק ושמחה והבן, על כן אמר בלדת הג"ר דייקא, והמשכיל יבין: