אגרא דכלה
(ב"ר פמ"ו א') ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים (בראשית יז א), כענבים וכו' כבכורה כתאנה בראשיתה (הושע ט י). בא לפרש למה משמיענו שהיה בן צ"ט שנים, ואמר שמשמיענו שהיה עדיין בן צ"ט היה לבדו, ולא היה לו עדיין זרע, כי כן דרך דבר החשוב שצריך הכנה זמן רב עד שיבוא לתכליתו המכוון בה והבן, כדי להורות שלא במקרה הוא וכוונת מכוון אלי'. ולזה אמר כשהיה אברם בן צ"ט, אמר לו הש"י התהלך לפני אתה לבדך, ואחר כך וארבה אותך במאוד מאוד (בראשית יז ב). ובזה מתרץ גם כן למה לא המתין הש"י עם מצות מילה עד שיוולד יצחק, ואז יקיים המצוה בשלימות מילתו ומילת בנו לשמונה. לזה אמר כי כן הדרך בתחילה יתהלך הוא לבדו ית' לפניו, ואחר כך אברהם ויצחק, והבן:
אגרא דכלה
ואתנה ברית"י (בראשית יז ב). נ"ל מצות מילה נקרא ברי"ת, כי היא שקולה ככל התורה (נדרים ל"ב ע"א), והיא אחת מתרי"ג מצות ושקולה כשאר המצות גם כן שהן תרי"ב, וגם כי היא קודמת להאדם להתרי"ב מצות אחרות, כי ביום הח' ללידתו באה חובה על האדם: