באר מים חיים
ונראה שעבור זה אמר אברהם אבינו בבקשתו על אנשי סדום (בראשית י"ח, כ"ד) אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר וגו', ומלת בתוך העיר לכאורה מיותר והיה די לומר אולי יש שם חמשים צדיקים כמו שאמר להלן אולי ימצאון שם ארבעים וגו', אמנם כיוון לומר שאולי נמצאים שם צדיקים שנקראים צדיקים בתוך העיר כלומר לפי מעשה עירם מעשה סדום יקראו הם צדיקים, אף שבמקום אחר לא יְכוּנוּ בשם צדיקים, מכל מקום כיון שבתוך עירם יִקָרְאוּ צדיקים, תעשה להם כחסדיך לישא לכל המקום בעבורם, ועל כל פנים ינצלו הם לבדם כפירוש רש"י שם. וכאשר סיים אומרו חלילה לך להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע, כי הן אמת אשר משפטי ה' צדקו שהעולם נידון תמיד אחר הרוב כמו שאמרו חז"ל (קידושין מ:). וכן פסק הרמב"ם (פרק ג' מהלכות תשובה הלכה א', ב') שאין העולם נידון אלא אחר רובו ומדינה שרובם חייבים הרי כולם אובדים כמו שכתוב מפורש שם. אכן תפילת אברהם היה שיתגלגלו רחמי הקב"ה להצילם בדרך הנס כאשר עשה לנח שמצא חן אצלו וצוהו לעשות לו תיבה בכדי שיפרישו מדורו שלא יהיה נגרר אחרי רובם כאשר כתבנו למעלה (בפרשת בראשית בפסוק ונח מצא חן) או כאשר עשה ללוט שצוהו להוציאו ולהניחו מחוץ לעיר, גם כן עבור זה כי לא ימלט בהיותו בתוך העיר להנצל מחמת שיהיה נגרר אחר הרוב, ואם לא יהיה בתוכם לא יהיה נגרר אחריהם. וכמו כן יעשה לצדיקים, אשר נקראו צדיקים על כל פנים בתוך העיר, כיון שבחסדי המקום הם ראוים לנס כמאמר חז"ל הנזכר, יפליא הקב"ה עמם בנס להצילם.
באר מים חיים
ויאמר וגו' קץ כל בשר בא לפני וגו'. הנה לא מצינו בכל התורה כולה בעת אשר יחרה אף ה' לכלות מעשי ידיו לומר בזה הלשון קץ כל בשר בא לפני ואמר סתם (שמות ל"ד, י') הניחה לי ואכלם ויחר אפי בהם וכדומה, ומה נשתנה כאן לאמר בלשון קץ כל בשר. ונראה על פי אשר אמרתי בפירוש תפילת אברהם אבינו על אנשי סדום, שתחילה אמר (בראשית י"ח, כ"ד) אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה. כלומר שינצל כל המדינה בזכות הצדיקים ואחר כך אמר חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע פירוש ינצלו הצדיקים לבדם, ומפני מה חזר מדבריו הראשונים שלא לבקש על כל המדינה, ועוד מאין ידע שהקב"ה לא יציל הצדיקים אשר בקרבה, ובפירוש הודיע הקב"ה על ידי יחזקאל נביאו (יחזקאל י"ד, י"ג-י"ד) ואמר ארץ כי תחטא וגו' והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה והיו שלושת האנשים האלה בתוכה נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם וגו'. הרי שמן הסתם לא יאסף הצדיק בין הרשעים. וגם צריך להבין תשובת הקב"ה אם אמצא בסדום וגו'. מה מציאה שייך בזה והיה לו לומר אם יש בסדום, וגם אברהם אמר אחר כך אולי ימצאון וגו' מה זו לשון מציאה בזה.
ישמח משה
(ו) עוד יתכן בהקדים מ"ש בספר אמרי בנימין בפרשה זו השני תיבות ה' יראה. ותוכן דבריו שיש הפרש בין ידיעה ובין ראיה, שהראיה עושה רושם יותר גדול מידיעה, הן לענין לענוש או לתת שכר. והנה אמרו רז"ל (ב"ר נ"ו ג') למה נקרא שמה מאכלת (בראשית כב י), שבזכות העקדה אוכלין ישראל בעולם הזה. והנה כתיב (בראשית כב יב) אל תשלח ידך וגו' כי עתה ידעתי, הרי שהיה אצלו ית' זכות העקדה בבחינת ידיעה לבד, ואינו עושה רושם כל כך להגדיל הזכות. ועל זה ביקש אברהם ה' יראה עקדה זו בבחינת ראיה להגדיל הזכות לישראל, עד כאן דבריו. ואני אוסיף נופך לגמור פירוש הפסוק על פי זה, כי אברהם לרוב ענותנותו לא מלאו לבו לבקש דבר גדול, וכדמצינו בהתפללו על סדום מתחלה לא התפלל על כל המקום עבור עשרה צדיקים, רק אולי יש חמשים (בראשית יח כד), רק אחר כך אמר הנה נא הואלתי לדבר ואנכי עפר ואפר (בראשית יח כז), כלומר יודע אני שאני עפר ומה אני לבקש דבר גדול, אך כבר הואלתי והמתחיל במצוה אומרים לו גמור (תנחומא עקב סי' ו'). וגם כאן היה קטן בעיניו לבקש דבר חדש לומר ה' יראה העקדה בבחינת ראיה, אך מחמת שכבר א"ל הש"י עתה ידעתי, לזה נשאו לבו לבקש על בחינת ראיה. וז"ש (בראשית כד יד) ה' יראה עקידה בבחינת ראיה, אשר יאמר היום אותו דבר שכבר אמור למעלה עתה ידעתי, על זה בקשתי בהר ה' יראה אפרו צבור, ולא יצטרך לבחינת זכירה, והבן.