Chasidut על בראשית 24:13

הנה אנכי נצב וגו' ובנות אנשי העיר וגו' ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני וגו' (בראשית כד, יג-יד). והנה רבקה יוצאת אשר ילדה לבתואל לאליעזר עבד אברהם אבינו להזכיר בנות וכו'. לכאורה יש לדקדק מה צורך היה אנשי העיר. ותו יש לדקדק מפני מה נקוד ילדה בקיבוץ שמשמעה שמצד אחר הוא בא שרבקה ילדה לבתואל ולא על ידי גרמה דילה הוי ליה לנקוד בקמץ שמשמעות שעל ידי הגרמא דילה יולדת את רבקה. אך לפי דרכינו יובן שפיר, דכבר כתבנו שמדריגתו של אברהם אבינו עליו השלום היה להגביה כל העולמות לשורשם לאין סוף ברוך הוא ולהמשיך עליהם חסדים מברכה עליונה וכל החסדים שנתפשטו בעולם היה בא על ידי המשכתו שהוא היה הגורם שיתפשטו חסדים בעולם על ידי שהוא היה פותח צנורות החסדים. והנה אליעזר עבד אברהם אבינו עליו השלום ידע שכל אנשי המקום הזה היו רשעים ועשה הבחינה על זה האופן כשיראה באחד מן הבתולות שיש בה מדת החסד אז בוודאי הוא משורש של אברהם אבינו שזה באה על ידי השפעתו חסדים על העולם ונמשך מדת החסד עליה גם כן. וזה כוונת המשך הכתובים הנה אנכי נצב וכו', ובנות אנשי העיר, שהם כולם רשעים ואכזרים יוצאת לשאוב מים, והיה הנערה אשר אומר אליה וכו', ואמרה שתה, ונמצא שיש בה מדת החסד. אותה הוכחת וכו' ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני, עם העבדות של אדוני, היינו שמדתו היה להגביה כל העולמות ולהמשיך עליהם כל החסדים עשית חסד גרמת שיתפשטו חסדים על כל העולמות ובכללם על הנערה הזאת:

ויברך הגמלים וגו' (בראשית כד יא). שמעתי מי שרוצה לדקדק מהנהו קראי דכתיב ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים, ואחר כך כתיב (בראשית כד יג) הנה אנכי נצב על עין המים, וכתיב (בראשית כד טז) ותרד העינה, ואחר כך כתיב (בראשית כד כ) ותרץ עוד אל הבאר, ואחר כך (בראשית כד ל) והנה עומד על הגמלים על העין, שמע מינה דמעין ובאר אחד הוא. והשבתי דמהא לא אריא, אחר הדקדוק דגבי דידיה קורא עין, וגבי הגמלים נקרא באר. דנ"ל דהיה שם מעין קטן ויפה הולך על חלקי אבנים, רק שאין יכולת למלא כל כך מהר מפני קטנותו, והיה שם גם כן באר שאין המים יפין כל כך, אבל יכולין למלא ממנו בנקל מה שירצו, ולכך היה הדרך שבני אדם היו שותין מן המעין, והבהמות מן הבאר, והמעין והבאר היו סמוכין זה לזה. ולכך כתיב ויברך הגמלים אל באר המים, וגבי דידיה כתיב הנה אנכי נצב על עין המים. עוד שם ותרד העינה וגו', שהיתה ממלאת כדה לשתות אדם וגו', ותכל להשקותו ותאמר גם לגמלך אשאב ותרץ עוד אל הבאר בשביל שתיית הבהמות, ועוד מוסב רק על זה שרצתה עוד לשאב, ועיין באלשיך כי עוד היינו ריצה אחרת נוסף על הקודם, כי בשאיבה אחת היה די על פי נס, ואחר כך כתיב על הגמלים על העין שהיה סמוך לשניהם, אם כן אין ראיה מכאן וזה ברור. אחר כתבי זאת עיינתי בביאור על התורה להגאון מו"ה עובדיה ספורני לפי שידעתיו שהוא פשטן גדול, וראיתי שהוא כתב על הפסוק ותרץ עוד אל הבאר, וז"ל: ותרץ עוד אל הבאר אשר לפני המעין שממנה ישתו הבהמות עכ"ל, והיינו ממש כמ"ש ושמחתי שכוונתי לדעתו בס"ד. אך בפרשת לך במעשה דהגר נאמר (בראשית טז ז) וימצאה מלאך ה' על עין המים, ולבסוף נאמר (בראשית טז יד) על כן קרא לבאר, שמע מינה דהיינו באר היינו מעין, ועיין בתשובה מהרי"ק שורש נ"ז לענין טבילה בבארות כתב וז"ל, כתבתי דמסתמא בארות ומעינות תרי מינים הן, ולא כן נראה לענ"ד, דבלשון בני אדם תרי מינים הן, ולכך כותבין בגיטין ועל מי בארות ועל מי מעינות, מכל מקום לענין זה אין לחלק כלל, מאחר דאידי ואידי מים חיים נינהו, עכ"ל. הרי מבואר מדבריו דרק בלשון בני אדם יש חילוק ביניהם, ולכן בגט אין לכתוב על הבארות שם מעינות, אבל בלשון תורה דא ודא אחת היא, ודו"ק.