קדושת לוי
ונבאר למה מתחלה רצו הקדושין ולבסוף לא רצו הקדושין, כי הם לבן ובתואל לרשעה נתכוונו כפירוש רש"י שרצו להרוג אותו, כי הם לא רצו שיצחק יהיה לו זרע וקיימא לן (גיטין סד.) כל השולח שליח לקדש את האשה כל זמן שהשליח בדרך אסור בכל הנשים שמא יקדש את הערוה. ולכך בתחלה רצו הקדושין ואחר כך יהרגו את אליעזר כדי שיצחק לא יהיה לו חס ושלום זרע, כי יהיה אסור בכל הנשים:
אגרא דכלה
ויאמר הויה אלקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם (בראשית כד יב). יתפרש דהנה אברהם עשה את העבד שליח ליקח אשה ליצחק, ולמה לא שלחו יצחק בעצמו, כיון שאליו ראוי לעשות המצוה בעצמו רק שלא יכול לצאת לחוץ, על כל פנים היה לשלוח את העבד. רק דידוע הוא דדכורא הוא במדת החסד, ונוק' היא מצד הדין וגבורה. והנה יצחק היה מסטרא דגבורה ולא היה יכול ליקח אשה, כי יתדבקו דינא בדינא, וכמ"ש בזהר שאמרה רבקה מי האיש הלזה וכו' (בראשית כד סה), דאתדבקא דינא בדינא לא בעינא, ויאמר העבד הוא אדוני, שכבר נמתק באברהם בעקידה כנודע. ולפי זה יצדק שאברהם דייקא היה עיקר בשליחות הזה, להתהוות ענין השידוך על ידי מדת החס"ד, ולא יתדבקו דינא בדינא. והנה העבד הנאמן הציר הנאמן לשולחיו ידע בדבר היטב, כי היה דולה ומשקה מתורת רבו (יומא כ"ח ע"ב), אמר בתפלתו הויה אלקי אדוני אברה"ם דייקא, הקרה נא לפני היו"ם דייקא, מדת יום דרגא דחסד ולא מדת ליל"ה דרגא דפחד יצחק, על כן כהו עיניו מראות (בראשית כז א). והנה להיות אף על פי כן הדברים מגיעים ליצחק, הוצרך להמתיק דינו, דהנה סוד הדינים הם ש"ך ה' גבורות, ב' פעמים דין גימטריא ש"ך, ונמתקים בחס"ד אברהם חושבנא דדין כחושבנא דדין. וז"ש העבד הנרצה ועשה חס"ד עם אדוני אברהם, רצה לומר תצרף חס"ד עם תיבת אברה"ם, ויתמתקו הש"ך דינים דפחד יצחק, והבן. ובזה יובן כוונת המדרש (ב"ר פ"ס ב') ועשה חסד עם אדוני אברהם, התחל"ת גמו"ר. ואנחנו לא נדע מה כוונתו. אך הוא דהוקשה לו הרי עיקר החסד מגיע ליצחק. וגם למה הזכירו בשמו אברה"ם, אך הוא שאמר כמו שהתחלת על ידי העקידה להמתיק הדינים דיצחק על ידי חס"ד אברהם, גם היום עשה חס"ד עם אדוני אברה"ם, שעל ידי חס"ד אברה"ם (בגימטריא ש"ך), יתמתקו הש"ך דינים שהם מבחינת יצחק, ולא יוקיד עלמא בשלהובוי כאשר יתדבק דינא בדינא, ולכך עשה סימן במי"ם בחינת החסד מדת אברהם: